שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכנים ושותפים
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום רב, אני שוכר יחידת דיור בקצה החצר של הבעלים. כשחתמנו חוזה על שכירות, הוא הדגיש לי: "אתה שוכר את הדירה כולל המרפסת", היינו, שאין לי זכות בעצים ובשאר החצר. כמובן שכוונתו היתה רק לצאת נקי מבחינת ההסכם, ואני יכול לקטוף פירות ולחנות בחצר. השאלה היא- מכוון שהדרך היחידה לדירה שלי היא דרך החצר, האם זו נחשבת כחצר השותפים? האם אפשר לצרף את זה כסניף להיתר מציאה של חפץ אבוד והופקר מדעת הבעלים (שגם ככה נראה ששייך למוצא)? והשאלה המרכזית, האם הבעלים יכול לשלול את המעבר לשוכר, ולאמר לו שיפרח באויר? הערות: יש עוד שני שוכרים בחצר. אני לא היחידי. השאלה אצלי היא תיאורתית, ב"ה, אין בעיה בפועל. אבל אצל חבר שלי שקנה דירה בבניין בב"ב, ופתאום עכשיו הבעלים אומר לו שאין לו זכות בחדר המדרגות ויפרח באויר מבחינתו, ובית דין חשוב בב"ב פסק לטובת בעלי הביניין! תודה.
תשובה
אדם השוכר חדר בתוך בית חברו אף שהמשכיר לא פירש שנותן לשוכר מעבר לחדר הרי זה כלול בשכירות. מקור הדין: גמרא בבא בתרא סד. ת"ק סובר שמוכר בעין רעה מוכר והלוקח צריך לקנות את הדרך ור"ע סובר שמוכר בעין יפה מוכר אין צריך הלוקח לקחת לו דרך. ובדף סד: נפסק כר"ע. וכך נפסק בשו"ע בחושן משפט סימן ריד סע' ב. ובשו"ת אבקת רוכל סימן קי כותב רבי יוסף קראו "ודבר פשוט הוא דכיון דקי"ל מוכר בעין יפה מוכר הוא הדין למשכיר וליכא לפלוגי בינייהו, ואפשר נמי דכל שכן הוא, דאם אמרו במוכר ממכר עולם דמוכר בעין יפה מוכר משכיר שאינו אלא לקצת ימים וסופה לחזור לו כל שכן שהוא משכיר לו בעין יפה". אבל אין רשות המעבר מקנה לשוכר בעלות על המקום אלא שיש לו רק רשות מעבר. ולכן אין להגדיר את החצר כחצר השותפים. ונראה שאין לקטוף פירות ולהחנות הרכב בחצר בלא קבלת רשות מבעל הבית. לגבי מציאה שנמצאה בחצר ודאי שאין החצר קונה לשוכר שאין זה חצרו. מה שיש לדון, האם החצר קונה למשכיר שהוא בעל החצר? נחלקו בדבר זה הראשונים. תוס' בגיטין עט: מביא שתי דעות בענין 1) דוקא אם בית המשכיר פתוחה לאותה חצר, החצר נחשבת משתמרת למשכיר ותקנה לו. 2) השוכר עצמו הרי הוא כשלוחו של משכיר והחצר נחשבת משתמרת על ידו וקונה למשכיר. וכן דעת הרמב"ם. ויש ראשונים שכתבו כדעה השניה של תוספות בתנאי שיאמר המשכיר לשוכר שים עיניך בחצר לשמרה, שנעשה שלוחו לשמירתה (ריטב"א ב"מ קב.) השו"ע חו"מ שיג,ג פסק כרמב"ם, והסכים עמו הש"ך (שם ס"ק ג) בברכה, הרב משה מאיר אבינר.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il