ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הסכם עבודה כאשר המציאות שונה מההסכם | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א כסלו תשע"ד

הסכם עבודה כאשר המציאות שונה מההסכם


הרב מרדכי גרוס

שאלה:
קיבלתי עבודה מעמותה והם הסכימו לשלם לי 1350 כל חודש על שירות מחשב שאני נותן להם. בפועל התברר שהעבודה שונה ממה שדובר מראש והחישובים שנעשו לגבי השכר לא מתאימים למציאות בפועל. אפשר היה להוזיל את המחיר במידת מה.
העמותה לא בודקת אותי ויביאו לי את התשלום בלי בעיות כי אני מספק להם את השירות כפי שהם רוצים וגם המחיר הנוכחי טוב להם. האם אני חייב לפתוח את ההסכם מחדש?

תשובה:
שלום וברכה,
התשובה לשאלתך תלויה במספר פרטים:

אם אחד מהתנאים הבאים מתקיים אינך צריך ליידע את העמותה על העניין:
א. אם יש אנשי מקצוע שמחשיבים עצמם וגובים תשלום זהה על השירות שאתה נותן בפועל שאם כן אין כאן כלל אונאה (לפי מה שבררתי בתחום שירות מחשבים אין מחיר מוגדר המקובל, אלא ישנו פער מחירים גדול, רק אם המחיר יוצא מופקע לחלוטין ביחס למקובל בשוק יהיה צורך ליידע את העמותה).
ב. אם השירות שאתה נותן כולל התחייבות לטפל בבעיות מזדמנות שעלולות להתרחש, כיון שהמחיר כולל אפשרות שהעבודה תהיה מרובה.
ג. אם בזמן ההתחייבות היה ידוע שייתכנו אפשרויות מגוונות וקלות יותר למתן השירות, מצד שהתשלום ניתן על דעת אפשרויות אלו.

אם כל שלושת התנאים הללו אינם מתקיימים כלומר 1. המחיר מופקע ביחס למקובל בשוק עבור העבודה הנדרשת בפועל, 2. העבודה אינה כוללת מתן פתרון לבעיות העלולות להזדמן, 3. העבודה הוגדרה בפירוט, והייתה ידועה ומבוררת:

אזי כשנוסח החוזה מפרט את התוצאות מעבודתך, כגון שהאתר יפעל באופן תקין וכדו', ואינו מפרט את האופן של עבודתך, אנו נזקקים לדיני אונאה:

אם עבודתך תלויה גם בזמן, כגון שאתה נזקק להיות בכוננות שמא יארע תקלה שתצרוך טיפול, או שיש זמן מוגדר שבו אתה צריך לפעול עבור מתן השירות, אתה מוגדר כשכיר, שעליו נאמר שאין דיני אונאה (עיין שו"ע חו"מ רכז, לג) ואמנם למרות שאין בו דין אונאה, סוברים הרמב"ן (בפרשת בהר) המוזכר גם החינוך (מצווה שלז) שיש בהם איסור להטעות את חברו בדבר, אך במקרה שלך לא עשית זאת כדי להטעות את העמותה, אלא בתום לב, ואם כן אין בדבר איסור, וגם לשיטתם שיש בדבר איסור אינך צריך לידע אותם במשך כל תקופת החוזה החתום, כיון שאינך עושה מעשה הטעיה והמקח כבר נגמר.

אומנם אם עבודתך אינה תלויה כלל בזמן, אתה מוגדר קבלן שם פסק השו"ע (סי' רכז סע' לו) שיש דיני אונאה, (ועיין ברעק"א שהעיר שיש חולקים על הדבר.) ואם כן אם יש פער במחיר יותר ממה שמקובל בשוק על עבודה כזו, אם הוא פחות משתות, יש עליו מחילה, שתות, יחזיר את הממון הנותר, וביותר משתות שייך בו ביטול מקח, ויכולים לחזור בהם מהמקח (השו"ע ורמ"א נחלקו האם רק המתאנה יכול לחזור בו או אף המאנה. רכז, ד)

אך בכגון שבנוסח התחייבות החוזה, מוגדר פירוט אופן העבודה המוטלת עליך, (ולא רק התוצאות הנדרשות מהעבודה) ומתברר שהיא שונה מכפי שסברו ופרטו בחוזה, ויש אומדנא שהם לא היו חותמים אתך החוזה שחתמו אלו ידעו את השוני. יש בדבר מקח טעות.

(יש לדמות הדבר לדברי הנתיבות סימן שלב ס"ק ד, שמחלק בין מציאות בה פרטו את גובה התשלום ולאחר מכן מתברר שהיא אינה כפי המקובל שם יש דיני אונאה, לבין פירוט של התשלום בעת החיוב כפי השער המקובל, שם נחשב לקציצת דמים ויש מקח טעות אפילו בפחות משתות. ויש לדמות פער במחיר לפער במציאות, שבאופן שפרטו בזמן ההתחייבות את הגדרת העבודה, ומתברר שהיא שונה, אפילו בפחות משתות יש מקח טעות. אם יש אומדנא שהבעלים לא היו מעסיקים אותך במחיר כזה. מה שאין כן במציאות בה פרטו את התוצאות הנדרשות מעבודתך, אך לא פרטו בחוזה את פירוט המעשים המוטלים עליך, שם שייכים הדינים לדיני אונאה.)

בברכה,
הרב מרדכי גרוס

ר"מ בישיבת הגולן ובעל כושר דיינות

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il