- משפחה, ציבור וחברה
- שכירות, קנייה ומכירה
שאלה
אני גר בדירה שכורה.
לפני שבועיים חזרתי הביתה וראיתי שהזגוגית של דלת ההזזה בסלון נסדקה.
עלות תיקון של הנזק היא בין 600 - 900 ש"ח.
אני בטוח שהדבר לא נגרם באשמתי.
יש לי שני ילדים אני לא חושב שהם גרמו לזה היות והם לא היו בבית (אולי זה קרה כשהם היו ולא שמתי לב - אבל, לא נראה לי כי החלון נמצא בסלון במקום בולט ומיד שמים לב).
בעל הבית טוען שהזגוגית נסדקה עקב טריקת הדלת או ממכה אחרת של כדור לדוגמא. אני לא מסכים איתו כי מצורת הסדק רואים שזה לא נגרם ממכה (במכה צריך להיות מוקד שממנו מתפשטים הסדקים) וגן הילדים שלי לא כאלו חזקים לטרוק בעוצמה כזאת (בני 2 ו 3).
אני טוען שייתכן שהזגוגית נסדקה עקב שינויי חום וקור שגרמו לפרופיל ללחוץ על הזגוגית (זגג מקצועי אמר שקיימת אפשרות כזאת) בלילה היה די קר ובצהריים החלון מקבל בצורה פתאומית קרני שמש לדעתי זה יכול לגרום לסדק בזגוגית. כמו כן יש שני אתרי בנייה (של בתים פרטיים בסמוך לביתנו ועבדו שם עם טרקטור) יתכן שגם זה גרם לרעידה שגרמה לסדק.
בקיצור אני מסופק איך זה קרה וייתכן מאוד שזה קרה שלא באשמתי. על מי חלה חובת התשלום במקרה זה?
שאלה נוספת: אם הבן גרם לזה האחריות היא עלי? האם אני כשוכר נחשב כשומר?
שאלה נוספת: בחוזה יש סעיף על תיקונים שהמשכיר שינה מהמקובל לטובתו משהו בסגנון "השוכר יהיה אחראי לכל נזק שייגרם בדירה" אך בשיחה בע"פ (והוא לא מכחיש זאת) הוא אמר שדברים שקורים שלא באשמתי ( לדוגמא : דוד שמש שהתקלקל) הוא אחראי. העניין הוא שהחוזה הסתיים ב1 לספטמבר והנזק קרה כשבועיים שלוש אחר כך. האם החוזה תקף או שמא חוזרים לנורמה המקובלת?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
כדי לפסוק בשאלה זו יש צורך לשמוע את שני הצדדים,
באופן כללי:
שוכר מתחייב לשלם עבור נזק שנגרם מאנשי ביתו כיוון שכך מקובל, החותם על חוזה שלא מתייחס לנדון זה, מקבל עליו להתחייב כפי מנהג המדינה.
כשממשיכים חוזה לשנה שנייה ללא כתיבת חוזה נוסף, ההמשך נעשה על דעת החוזה והנספח אליו מהשנה הקודמת.
ולכן אם מוסכם ביניכם שהכתוב בחוזה שהשוכר מתחייב לשלם עבור כל נזק הנגרם בדירה, אינו כולל נזק שנגרם שלא באשמת השוכר,
אם יש לך טענת 'ברי', כלומר ברור לך שהנזק לא קרה מחמתך או מחמת אנשי ביתך, הנך פטור מלשלם,
אך כפי שנשמע מדבריך, אין לך ידיעה וודאית שאף אחד לא טרק את הדלת, אלא שזו ההערכה שלך, ולכן מוטב שתתפשרו ביניכם בתשלום.
בברכה,
הרב מרדכי גרוס.