בס"ד שלום וברכה. האם בכל רגע שאינני עובר על מצוות לא תעשה כלשהי, אני בעצם מקיים מצווה, או רק כאשר בא הדבר לידי ולא עשיתיו?

לשואל, שלום! בגמרא בקידושין לט ע"ב נאמר שהנמנע מלעשות עבירה נותנים לו שכר כעושה מצווה רק אם הייתה לו סיבה ואפשרות לעבור את העבירה והוא לא עשה. לא מדובר דווקא על מקרה שלאדם הייתה מלחמה עזה עם יצרו. עצם העובדה שהזדמן לו לעשות משהו והוא נמנע מלעשותו מפני ציויו של הקב"ה - הרי זו מצווה. ועיין באור החיים הקדוש בשמות לא, טז, שכתב שמצוות השבת ייחודית מבחינה זו, שמאחר שאיסוריה מקיפים המון פרטים, וההבדל בהתנהגות האדם בין יום חול לבין השבת הוא רב מאוד, שמירת השבת הפסיבית נחשבת כמעשה ושכרה מרובה מאוד.