רוצים לטעת עצי פרי לנוי ,מה לגבי ערלה? הירושלמי בערלה אומר "ברם הכא בעץ לאתרוגים רוצה הוא בפריו" ,כלומר לא צריך שיאכלו את הפרי אלא צריך שרוצים את הפרי, רוצים את התולדה מן העץ, אך בסייג לא רוצים שום תולדות רוצים רק עץ, ולכן הנוטע אילן למאכל לא לפירותיו- פטור [ר"מ,מע"ש,י] אך זית למנורה חייב. וכאן שרוצים את הפרי לנוי, רוצים את התולדה,ו לכן מובן המשיב דבר,ב,פד, הנוטע לריח חייב. ולכן נראה לי לחייב, אך רציתי לדעת את דעת הרב

בס"ד שלום וברכת ד' עיין נטע הלולים, זרע גד סוף אות א' שדן והביא את כל דעות האחרונים בנוטע עץ פרי לנוי. אבל, הראיה מהירושלמי איננה ראיה, ועיין ברש"ס שהביא שני הסברים בירושלמי מה בין עץ לקורות לדין האתרוג למצוה, לפי ההסבר הראשון מכיוון שרוצה את האתרוג למצווה הוא מוגדר פרי, ואילו לפי ההסבר השני הוא רוצה אותו לאכילה אבל כיוון שהתורה אמרה "עץ פרי" ולכן הוא רוצה את הפרי כמאכל. (עיי"ש), על כן אין ראיה מוכחת. כמו כן עיין בדרישה רצז לעניין הלולב במחלוקת רמב"ם ורא"ש. אולם מכיוון שאנו נוקטים שערלה בזה"ז דאורייתא יש להחמיר ולחייב גם עץ מאכל שנטע לנוי. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון