כבוד הרב, ראשית כל אני מתנצל על אורך השאלה וההקדמה, אך נראה לי חשוב להביא את פרטי העניין. הוריי קיבלו על עצמם שמירת שבת, כשרות ומועדים עם עלייתם לארץ לפני 30 שנה. אבא שלי, כפי הידוע לי, מעולם לא הקפיד על הנחת תפילין, אם בכלל הניח מאז בר המצווה שלו. לפני כמה שנים התחלתי תהליך של חזרה בתשובה והתחזקות, ומאז ישנם גם מעט רוחות של תשובה בבית, אם כי בעיקר מצד אמא שלי. שאלתי כזאת: התפילין של אבא שלי כמובן מזמן לא כשרות, ולכן גם אם ירצה לקיים מצוות תפילין, אין לו תפילין משלו. כל "עניין הדת" והתחזקות אצלו צפוי לי שיהיה בהצנעה מפאת אופיו, ולכן לא צפוי לי שאי פעם יחשוב לבקש להניח את שלי. אני רוצה לקנות לו תפילין. האם יש בכך איזושהי בעיה בתחום כיבוד אב ואם? בכלל, מה דעת הרב בעניין - האם ראוי לקנות לאדם דבר מעין זה כשידוע שכרגע לא מקפיד? ז"א אולי יתפס כ"דחיפה דתית" לא ראויה וכו’? תודה רבה

ב"ה שלום לך. מאוד התרגשתי לקרוא את מכתבך, לראות כמה שאתה רוצה טוב, כמה שאתה רוצה לעזור לאבא שלך, לקדם אותם, זה ממש נפלא, אברך אותך שתזכה באמת לעזור להורים להתקדם ולהתעלות. חשוב מאוד לדעת, שפעמים רבות יש להורים מעין מחסום מהילדים שלהם, קשה להם לקבל מהם, קשה להם ללמוד מהם ולהשתנות על ידם. יש בכך מעין הפרה של האיזון הטבעי של המשפחה. הורים רבים מרגישים שאם הילדים שלהם אומרים להם משהו על העתיד, או על מה שצריך, שכן בכך הם מרגישים שהם מאבדים את המעמד שלהם. אכן כאשר עושים את הדברים נכון, עם המון סבלנות, זוכים להגיע לשלב שההורים שמחים להתקדם על ידי הילדים שלהם. כמובן שפעמים רבות הם לא יגידו זאת, אלא הם יעשו בלי לומר, וכך הדבר יתקדם. לכן, הכלל הראשון הוא סבלנות, להאמין שהתהליך שלך שונה מהתהליך של ההורים שלך, ולא נכון שאתה תקבע להם את התהליך שלהם. וגם אם אתה מרגיש שיש דברים שהם מסוגלים, ושאתה עושה ומרגיש איתם טוב, אין זה אומר שהם בשלים לכך, ושהם יכולים לקבל מימך ולהתקדם על ידי כך. אז איך כן לקדם את ההורים, או לדוגמא במקרה שלך לחזק את אבא שלך בהנחת תפילין? הדרך הנכונה היא למשוך את ההורים אחריך, זאת אומרת לשתף אותם בעולם הרוחני שלך, להוביל אותם אליך. לדוגמא, בהנחת התפילין, תספר לאבא שלך כמה נפלא לך בהנחת התפילין, כמה אתה מתרגש מכך, כמה אתה מתעלה מכך וכו', וזה ימשוך אותם אחריך. לאחר שאבא שלך ירצה להניח תפילין, תגיד לו מה אתה חושב על מצב התפילין שלו, ושאתה תשמח לעזור לו. אל תיתן לו הרגשה שאתה רוצה להחזיר אותו בתשובה, אלא משוך אותו בהמון המון סבלנות, ודע שמילים נכונות חודרות ומשפיעות. המון סבלנות, ובעזרת ה' זה יעזור. אל תקנה לו תפילין, אל תקבע עובדות, ואל תיתן לו הרגשה שאתה בא להחזיר אותו בתשובה. בברכה הרב יצחק גרינבלט.