שלום לרב. לאחרונה דנתי עם קרוב משפחה בשאלה האם אנשים המסיתים נגד היהדות בימינו נקראים רשעים (הדיון סבב בעיקר סביב אנשי מרצ כגון זהבה גלאון, יוסי שריד וכו’). להבנתי, לא ניתן להגיד עליהם שהם רשעים מכמה סיבות המצטרפות זו לזו, ורציתי לשמוע את דעתו של הרב. ראשית, כך הרמב"ם כותב במשנה תורה, הלכות תשובה, פרק ג’ סעיף א’: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני וכו’". כלומר, ההגדרה ההלכתית של אדם רשע, היא אדם שסך עונותיו גדול מסך זכויותיו. אמנם, אנו מכירים את עוונותיהם הגדולים של המסיתים הללו, אך האם אנחנו מכירים את זכויותיהם? מי אמר לנו שהם לא מכבדים את הוריהם, או שהם גונבים, או ח"ו רוצחים? האם הם בעלי לשון הרע, מלבינים פני חבריהם ברבים, או שאינם מכניסים אורחים, ומבקרים חולים, ועוד מצוות שבן אדם לחברו? הרי אנחנו לא יודעים מה סך זכויותיהם, כיצד נדון אותם לכף חובה (מלבד העובדה כמובן שלא ברור האם בכלל תפקידנו לדון אותם)? וכל זאת, בהנחה שאנחנו אומרים שעונותיהם באמת עוונות. שכן יתכן שהם בכלל תינוק שנשבה, שהם חונכו בצורה הזו, ואי אפשר להאשים אותם כלל וכלל! כמו שכותב הרמב"ם לגבי צאצאי הקראים במשנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג’ הלכה ג’: "במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה.", והרי הרמב"ם ממש משתמש בלשון אנוסים כדי לתאר את צאצאי הקראים! וכן פוסק גם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ביביע אומר לגבי שלל נושאים, כגון תינוקות שלומדים בחינוך חילוני כי כך רצו הוריהם - שהם כתינוק שנשבה (חלק ד’, או"ח סימן ד ד"ה אולם), או לגבי מחללי שבת שאין יינם מתנסך כיוון שהם כתינוק שנשבה (חלק א’, יו"ד, סימן י"א ד"ה וראה), ולגבי צאצאי הקראים שהם כתינוק שנשבה (שם ד"ה ומצאתי) ועוד מקומות בהם נראה כי ברור שהחילונים של ימינו אין להם ולו החטא הקטן ביותר שהרי תחילתן באונס! בן שיחי טען שטענותיי נכונות עבור מצוות פרטיות, אבל כיוון שהעבירות של המסיתים הללו הן כלליות, לא שייך להגיד בהם אנוסים. האמת היא שקשה לי להבין את הטענה הזו. היכן כתוב שבמידה והעוון גדול מאוד אף אנוס חייב? ומי מגדיר מהו עוון גדול? תודה רבה.

שלום רב: יש להבחין בין גדר רשע לגדר מומר. מומר הינו ישראל שהחליט לעזוב את האומה וכלפיו או מתייחסים בחומרה יתרה. לעומת זה מי שרשע ועובר עבירות לתאבון למשל למרות שיתכן שמגודר רשע עליו נאמר שאפילו רשעים שבישראל מלאים מצוות כרימון וחייבים להתנהג כלפיו בכל המצוות שבבן אדם לחבירו. היום קשה לנו לזהות מי הוא מומר. נכון שהחילוק העיקרי בין רשע למומר נוגע לשאלה האם מדובר שמי שמנתק את הקשר עם האומה. מבחינה זו יתכן שבן השיח שלך חשב שכשמדובר על עבירה כללית נחשב כעוקרים עצמם מהאומה ישראלית, אולם זאת קשה לומר על רוב היהודים גם אלו שמחזיקים בדעות של השמאל. גם הם חושבים שיש עם שנקרא עם ישראל והם רוצים להחשב חלק ממנו, ואם תגיד להם שהם לא יהודים הם יכעסו מאד. אולם אם מדובר על מי ששונא את עם ישראל ולא רוצה להיות חלק מעם ישראל כאן יותר קשה להוציא מכלל מומר. עדיין נשאר לדון האם יש להגדירם כתינוק שנשבה. כל טוב