למנהג הספרדים, בדבר שבע ברכות שיעשו בשבת וזה היום האחרון. הרב שלמה קלוגר שו"ת שנות חיים, קה, כותב שאם בסעודה שלישית נגמרה בלילה, אי אפשר לברך שבע ברכות, כי נגמרה השמחה, ולא דומה שרצה והחליצנו כן אומרים. אך הרמב"ם מביא את דיני שבע ברכות בהלכות ברכות פ"ב, פרק שעוסק כולו בברכת המזון וכל דיני ההוספות שמוסיפים, ומשמע ברמב"ם ששבע ברכות זה חלק מברכת המזון שקשורה לסעודה, וכמו שיש "רצה והחליצנו" בתוך ברכת המזון, כך יש שבע ברכות אחרי ברכת המזון, אך הכל -זה הוספות לברכת המזון. האם נכון לומר כך, ויוצא מהר"מ שכמו ש"רצה" אומרים בסעודה שנמשכה למוצ"ש, ה"ה לשבע ברכות?

נראה לענ"ד שאם לא התפללו תפילת ערבית ועדיין לא יצאה שבת אפשר לברך שבע ברכות, כיון שעדין שם שבת וקדושתה ממשיכים גם את הסעודה ושמחתה.