- הלכה
- נוסח והגייה
שאלה
שלום כבוד הרב
1) ידוע שכנסת הגדולה תיקנו את התפילות. כמו כן גם ידוע שכבר בזמן בית המקדש היו מתפללים את התפילות האלה ואפילו תפילת מוסף (לדוגמא סוכה נג, א).
שאלתי היא כיצד יתכן שבזמן שבית המקדש קיים התפללו תפילת מוסף שכל כולה בקשה לבניין בית המקדש, וחידוש העבודה, וכן בתפילת שמונה עשרה שבכל יום אומרים "והשב העבודה לדברי ביתך וכו’"?
2) אשמח אם הרב יסביר לי איך קרה שיש לנו היום שלושה נוסחים (לפחות) די שונים אחד מהשני לתפילה? הרי חז"ל תיקנו נוסח אחד לא? איזה נוסח הוא הקרוב ביותר למקור? מתי קרה הפיצול? איך בדיוק התרחש הפיצול?
תודה רבה וכל טוב
תשובה
לשואל שלום,
סוגיית נוסח התפילה היא סוגיה גדולה ורחבה. מדברי חז"ל אכן עולה כי היו מתפללים אף בזמן הבית. בתקופה זו הנוסח היה מעט שונה, למשל בברכת עבודה אמרו "רצה ה' אלקינו בעבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון. ברוך המקבל עבודת עמך ישראל ברצון" (רש"י לברכות יא ע"ב). כך גם ביחס לברכות נוספות בהן אנו מבקשים ומצפים לבנין בית ה' ולהשבת עבודות המקדש (ראה הרחבה בספר יסודות התפילה של ר' אליעזר לוי).
בין הגורמים לשינויי הנוסח הוא פזורת עם ישראל בארצות מרוחקות ומנותקות זו מזו. מטבע הדברים יצר פיזור זה נוסח מיוחד לכל ארץ. עם כל השינויים, ולמרות ההבדלים בסיגנון ובנעימה, יסודות התפילה – כפי שהניחו חז"ל – נשארו קבועים, הן בארצות המזרח הן בארצות המערב.
נוסח התפילה של היהודים האשכנזים מוצאו בגרמניה והוא מבוסס ביסודו על חיבור בין נוסח התפילה של הגאונים לבין נוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום. חיבור זה מקורו כבר בנוסח איטליה. במהלך הדורות הושפע נוסח אשכנז מהכרעותיהם ההלכתיות של חכמי אשכנז.
מקורו של נוסח הספרדים הוא בספרד עצמה, ולאחר גירוש ספרד הביאו הספרדים איתם את נוסח זה לקהילות בהן השתקעו. הנוסח הספרדי את נוסח התפילה בעל התפוצה הרחבה ביותר מבחינה גיאוגרפית החל מן הקהילות היהודית-ספרדיות החדשות שקמו באמריקה שזה מכבר התגלתה, דרך הקהילות הספרדיות של מערב אירופה.
השפעתו של הנוסח הספרדי הייתה כה גדולה עד כי נוצרו נוסחי תפילה חדשים המשלבים את הנוסח הספרדי עם הנוסח המקומי, אפילו במקומות אליהם כלל לא הגיעו מגורשי ספרד. כך נוצרו נוסח התפילה התימני השאמי, שהוא בעיקר נוסח התפילה הספרדי עם אלמנטים מעטים הלקוחים מהנוסח הבלדי המקומי (ראה סידור "תכלאל"), ונוסח ספרד של האשכנזים שהוא שילוב בין נוסח אשכנז והנוסח הספרדי.
כאשר קמה תנועת החסידות שאפו מקימיה להתפלל בנוסח התפילה של האר"י המכיל כוונות מיוחדות. בשל סיבות שאינן ידועות, כנראה בגלל רצונם שלא לעזוב לגמרי את מנהגי אבותיהם בהתאם לציווי "אל תטש תורת אמך", הם לא נטשו באופן מוחלט את נוסח אשכנז לטובת הנוסח הספרדי, אלא יצרו מעין סינתזה של הנוסח הספרדי עם הנוסח האשכנזי.
השאלה מהו הנוסח המדוייק נידונה בין גדולי ישראל ולמעשה כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו.
בברכה נאמנה
נוסח התפילה של הרב זצ"ל
הרב פרופ' נריה גוטל | י"ז מרחשון תשפ"ה

ניקוד שם המלאך אוריאל בקריאת שמע על המיטה
הרב עזריה אריאל | ג ניסן תשע"ח
נוסח התפילה
הרב יצחק גרינבלט | ט"ז אייר תשפ"ד
הסיבה להבדלים בין נוסח התפילה בארץ ישראל לנוסח התפילה בחו"ל
הרב דניאל קירש | י"ג אייר תשפ"ג

בחירת שם לילד בכור
הרב דוד חי הכהן | ט"ו שבט תשפ"ה
כיסוי התפילין של יד בסודר או זקט
הרב דניאל קירש | י"ד שבט תשפ"ה
