עבודת יעקב אבינו 20 שנה בצאן

שלום לרב. מראש אני מתנצל על השאלה, ואני מודה שאני עפר לעפר רגליו של יעקב אבינו, אבל השאלה הזאת מציקה לי ולכן אני מחפש תשובה. ידועה גדולתו של יעקב אבינו שאנו מזכירים אותו בכל תפילה, וחכמים סיפרו בשבחו עד כדי כך שדמותו חקוקה תחת כסא הכבוד, אבל התנדבותו לעבוד את לבן במשך 14 שנה תמורת לאה ורחל אימותנו לא מובנת לי. אברהם ויצחק קיבלו את שרה ורבקה חינם אין כסף, ואילו יעקב עובד תקופה כל כך ארוכה בעבודה קשה מאד, "ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני". בדיוק לפני כן יעקב אבינו לומד 14 שנה אצל שם ועבר ללא שינה לעפעפיו, שקוע כל כולו בתורה, ופתאום הולך לקצה השני 14 שנה ועוד 6 שנים עבודה בצאן כשאני לא יודע אם היו לו רגעים מספר ללמוד לימוד יומי. איך בחור ישיבה יכול להרשות לעצמו "ירידה" שכזו? אם נשווה זאת למשל לתקופה של ימינו, וכן לתקופה של לפני 100-200 שנה, במידה ויש בחור שהוא המובחר של הישיבה, כשמציעים לו שידוך, הרי שבהרבה מקרים החותן הוא בעצמו יצטרך לפרנס את הבחור כדי שיאפשר לו להמשיך ללמוד ולהמשיך ולגדול בתורה, ולפעמים שידוך מתבטל אם אין הבטחה שכזו, ואילו אצל יעקב לא רק שלבן לא מפרנס את יעקב, אלא יעקב אבינו בעצמו מציע שהוא יעבוד אצל לבן תמורת רחל. ומילא אם היה מציע לעבוד 7 ימים או 7 שבועות או 7 חודשים, אבל שבע שנים??? לא חבל על כל ביטול התורה שנגרם ליעקב אבינו כתוצאה מעבודה זו? האם כל לימוד התורה של יעקב אבינו אצל שם ועבר לא לימדו אותו שיש ללמוד וללמוד תורה ללא הפסק בשילוב עבודה מינימלית לקיום החומר? האם יעקב אבינו עשה כאן בחוכמה או שמא חבל על כל המאמץ של יעקב בתקופה הזו? כי יש סיכויים גדולים שלבן היה נותן את בנותיו במתנה ליעקב שהרי הוא הכיר וידע איזה תכשיט זה יעקב אבינו. אז היכן גדולתו של יעקב אבינו שאנו מזכירים אותו בכל תפילה ותפילה? תודה רבה.

לשואל שלום, כולנו עפר תחת רגליו של יעקב אבינו, ועם זאת מוטל עלינו להביט בהנהגותיו שהן "סימן לבנים". יש לזכור כי לא מתוך רוח התנדבות הלך יעקב לעבוד אצל לבן, הלוא יעקב נרדף על ידי עשיו אחיו ועל כן קיבל מרבקה אמו הוראה ברורה, היא שלחה אותו לחרן ל'ימים אחדים' (שבע שנים), עד שתשוך חמת עשיו אחיו ולא יאונה לו כל רע בחזרתו. אם כן שירותו הפעיל של יעקב אבינו בבית לבן היה צריך להסתכם בשבע שנים. מתוך הידיעה הזו יצא יעקב מבית הוריו. אומר המדרש: "'ויצא יעקב' - אמר רבי יהושע בן לוי: והלא כבר נאמר 'וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם', ומה תלמוד לומר כאן 'ויצא יעקב', אלא אמר רב חזקיה עשה יעקב מטמין בארץ ארבע עשרה שנה מברר תלמודו אצל זקינו עבר, וכשבירר כל תלמודו אחר כך יצא, לכך נאמר 'ויצא יעקב'". המדרש הזה הוא מופלא, כהכנה לשהותו בבית לבן יושב יעקב בישיבתו של עֵבֶר במשך ארבע עשרה שנה, על כל שנה שיעקב אבינו יהיה אצל לבן הוא צריך לשבת שנתיים וללמוד תורה. יעקב אבינו כבר לא נער צעיר, הוא בן ששים ושלוש שנה (צריך לזכור היטב את העובדה הזו לפני שמנסים לערוך השוואות בין המציאות ההיא למציאות בימינו), ועכשיו הוא יושב במשך ארבע עשרה שנה 'לברר תלמודו', יש לזכור כי מדובר כאן על "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים", איש שכל עניינו בעולם הוא לימוד תורה. יעקב אבינו מתכונן, הוא הולך כעת לצאת לתוך מציאות של גלות בביתו של לבן, צריך להיערך כראוי לקראת המפגש עם העוצמה התרבותית של "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", "מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו... בקש לעקור את הכל", ואכן מתברר לבסוף שיעקב אבינו עמד במשימה בכבוד "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". מציאותו של לבן דורשת בירור, יש כאן ויכוח תיאולוגי דתי-רוחני שמתרחש בבית לבן, לכן יעקב אבינו נדרש לשנים של הכנה, עליו להישמר מהמפגע הרוחני שקיים בבית לבן. המדרש משתמש בביטוי מיוחד "עשה יעקב מטמין בארץ", בהלכות הטמנה בשבת מבואר שהטמנה פירושה כיסוי הקדירה מכל צדדיה, אבל אם אינו מכסה אותה מכל צדדיה, אין בכך משום הטמנה ומותר הדבר , אם כן יעקב הטמין עצמו בבית המדרש, אפילו שערה אחת משערות ראשו לא יצאה מחוץ לבית המדרש כל אותן ארבע עשרה שנה, ובכל אותו הזמן היה יעקב "מברר תלמודו", מברר את יסודות האמונה, יסודות התורה, כדי להיות מוכן למפגש עם תרבותו של לבן. יתרה מזאת, חז"ל אומרים, כפי שציינת: "'וישכב במקום ההוא', רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר: כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר לא שכב. ורבי נחמיה אמר: כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב". לא לחינם הכתוב רואה צורך להדגיש את שכיבתו של יעקב אבינו בדרכו לבית לבן, גם שכיבה זו מהווה הכנה לקראת שנות שהותו בבית לבן, הלוא לימים יעיד יעקב אבינו על עצמו "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה" וגו'. יעקב אבינו צובר בלילה הזה כוחות חיים שיאפשרו לו להישאר ערני במשך עשרים השנים הבאות. ולבסוף, הצפיה מלבן שיפרנס את יעקב אבינו כדי שיוכל לשבת וללמוד תורה היא כמובן מופרכת לאור העובדה שמדובר באדם ש"בקש לעקור את הכל". יתן ה' ונזכה להלוך בדרכי אבותינו הקדושים ולהיות להן תלמידים נאמנים. בברכה נאמנה