ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם צריך כשרות לסבון | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט כסלו תשע"ד

האם צריך כשרות לסבון


הרבנות הראשית לישראל

שאלה:
ידוע שסיכה ביום כיפור אסורה כאכילה, האם משום כך צריך כשרות לסבון?

תשובה:
ב"ה
שלו-ם וברכה
בהלכות שבת פוסק הרמ"א (אורח חיים שכ"ו, י'): "...ואסור לרחוץ ידיו במלח...או בשאר חלב שנימוח על ידו דהוי נולד ".
מתוך שאיסור השימוש בחלב נכתב רק בהלכות שבת מדייק ביאור הגר"א (שם, י"ט):" או בשאר חלב. משמע מדבריו דבחול מותר וכך כתב תוס' בספ"ד דנדה בשם ר"ת דמותר ". כוונתו לתוספות (וכשמן בעצמותיו, נידה ל"ב.): "ועוד אומר ר"ת דדוקא סיכת שמן אסמכוה רבנן אקרא (ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו) - ואסור מרבנן, אבל סיכה של שומן חזיר וחלב – שריא (=מותר)".
ר"ת (שם, בהסברו הראשון) מבאר שמהתורה סך לא נחשב כשותה שהרי ביום כיפור חייבים כרת רק על אכילה ושתיה ונפסק ביומא (ע"ז:) מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש.
המרדכי (שבת של"ח-של"ט) מהגמרא הנ"ל מצמצם את ההיתר: "אבל בחול מותר לסוך חטטין שבידו ושבגופו אפילו בחלב... דסיכה כשתיה אסמכתא בעלמא הוא ומדרבנן הוא ולא גזרו אלא סיכה של תענוג, אבל משום צערא ורפואה לא גזרו... יומא(עו.) מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ביום הכפורים ואינו חושש...". ובהגהות מובא (שם):" והתינוקות שרגילין האמהות לסוכן כשהם קטנים בחלב טלה או משומן חזיר – אסור...להזהיר גדולים על קטנים...".
בביאור הגר"א (שם, י"ט) דוחה את החילוק של ר"ת שדווקא שמן אסור ושומן מותר:" ...ודבריו דחוקין דאם כן ביום הכיפור אין אסור אלא שמן דוקא. אבל במרדכי פ"ה דשבת ובספר התרומה ושאר פוסקים אוסרין להדיא כמו ביום הכיפור דאידי ואידי כרת וכן בתרומה ולא תימה דמשום עינוי הוא ביום הכיפור דמדקאמר בפ"ט דשבת מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכיפור שנאמר כו' אלמא משום דדמי לשתיה וכן ברפ"ד דנדה, אלא שתוס' ומרדכי וספר התרומה ושאר פוסקים כתבו שאסמכת' הוא ואינו אלא מדרבנן עשו אותו כשתיה, ולפיכך במקום צערא התירו. כמו שכתוב שם בפ' בתרא דיומא מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ביום הכיפור כו' אבל שלא במקום צערא אסור ועתוס' שם ביומא, וכן בחדש וכל איסורין ".
באורחות חיים (מובא בב"י ובב"ח יורה דעה קי"ז) אוסר לסוך בשרו בחלב חזיר משום בכלל שתיה הוא. אבל הב"י(בתחילת, קכ"ג) מביא רשב"א: "שלא מצינו בשום מקום שאסרו לסוך בחלב א"נ בשומן חזיר ואפילו שלא במקום סכנה לפי שאין דרך הנאתן בכך..." וכן הב"ח (שם) מסכים לרשב"א שמתיר לסוך בחלב ושומן חזיר אף שלא במקום סכנה וכן לסמ"ג (סוף הלכות שבת) שמתיר בחול לסוך חטיטין בחלב ובאיסור.
רבינו יעקב מחדש שההיתר של רפואה נצרך רק ביום הכיפורים ולא בחול (תוספות ישנים שם, ע"ו: מנין לסיכה שהיא בכלל שתיה): "דלא שייכא כלל איסור דסיכה בחלב ושומן לאסור אפילו מדרבנן דלא אשכחן שתהא סיכה בכלל שתיה אלא לענין יום הכיפורים ".
וכן אפשר להבין בר"ת (יומא ע"ז., דתנן): "...ומותר אדם לסוך בחלב דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביום הכיפורים ובתרומה ובאיסור הנאה...אבל חלב דהתירי הנאה מותר וביום הכיפורים אסרו משום תענוג אבל משום רפואה שרי או ידיו מלוכלכות...".
ובאמת כך הבין הביאור הלכה (שם, בשאר חלב וכו') את שיטת ר"ת: "עיין בביאור הגר"א שדעתו כדעת הרבה מגדולי הפוסקים דאף בחול אסור דסיכה כשתיה ועל כל פנים מדרבנן אסור, ודלא כר"ת וסייעתו שהתירו בזה לגמרי, מיהו מנהג העולם לרחוץ בבורית שלנו הנעשים מחלב ורק איזה מדקדקים זהירין בזה. ואם מצוי להשיג בורית שנעשים שלא מחלב בודאי נכון לחוש לדעת המחמירין בזה ".

למעשה, כיום רוב הסבונים לא עשויים משומן מהחי לכן אין לחשוש, ואין צורך בכשרות לסבון.

בברכה
הרב חגי בר גיורא


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il