האם ניתן להכשיר מיקרוגל , תנור אפייה וכיריים שבושלו בהם טרפה? ואם כן - כיצד עושים זאת כהלכה?

לשואלת, שלום! באופן כללי דינים אלו דומים להכשרה לפסח (בחילוקים מסוימים): 1. מיקרוגל - לנקות היטב, להמתין 24 שעות מאז השימוש האחרון בטרפה, ולהכניס 2/3 כוס מים למשך שתי דקות (שלאחר הרתיחה יבעבעו במשך דקה. יש לוודא שהכוס לא תתרוקן, כדי שלא תתפוצץ). לאחר מכן (וגם במעבר מבשר לחלב!) יש להשתמש בכלים סגורים היטב. 2. תנור אפיה - את התבניות אין דרך להכשיר. את התנור עצמו יש לנקות היטב, להמתין 24 שעות מאז השימוש האחרון בטרף, ולהפעיל בחום מכסימלי (עם הרשתות בפנים) במשך שעה. 3. כיריים של גז - ניתן להסתפק בנקיון יסודי ואין צורך להכשיר אותם מעבר לכך. הרחבה: 1. מיקרוגל - הנושא סבוך, והוא חמור מבחינה מסוימת בהשוואה לתנור: בתנור מקור החום הוא גוף התנור, ורק לאחר חימומו מתחמם גם האוכל, וכך ניתן להניח שהאדים מן האוכל המגיעים לדופן הרותחת של התנור נשרפים. לעומת זאת במיקרוגל הנוזל שבאוכל הוא המחמם אותו, ובעקבות חימום האוכל מתחממות גם דפנות המיקרוגל, לא תמיד בחום שהיד סולדת בו. כתוצאה מכך, האדים המגיעים לדפנות לא נשרפים, ובדרך כלל ניתן לראות היטב את הלכלוך על דפנות המיקרוגל, בשונה מתנור. שאריות המזון עשויות גם להיכנס לחורים במיקרוגל שאין דרך לנקותם. לכן, הנימוק המרכזי להתרת השימוש במיקרוגל אחרי ההכשרה, וכן בכל השנה במעבר מבשר לחלב, הוא בכיסוי מיטבי של הכלי. מטרת הכיסוי איננה למנוע יציאת אדים מהאוכל שאותו אנו מחממים כעת, אלא למנוע כניסת אדים בלתי רצויים מהאוכל הטרף (או המין הנגדי בבשר וחלב). לצורך זה, אין להסתפק במכסה מחורר הנמכר בחנויות, כי החורים במכסה אינם מונעים קשר ישיר של אדים בין גג המיקרוגל לבין האוכל שאנו מחממים. כמו כן כשמניחים צלחת כמכסה לסיר במיקרוגל, צריך שהיא תשב טוב על דפנות הכלי שאנו מחממים, ולא תשב "בערך". הטוב ביותר הוא לקנות כלי זכוכית עם מכסה תואם ולחמם בתוכם, כך שיציאת אדים תהיה אך ורק מהצד, באופן שאין קשר ישיר והחזרת אדים מגג המיקרוגל לאוכל שבכלי. חשוב להקפיד על כך בכל השנה, ולשים לב גם לילדים המשתמשים במיקרוגל. כמו כן, במידה שנוזל גולש מן הכלי לצלחת הזכוכית המסתובבת שתחתיו - זו בעיה, כי נוצר קשר ישיר בין המזון לבין דפנות המיקרוגל. לכן, צריך לעשות אחת מן השלוש: או שתהיינה צלחות זכוכית נפרדות לבשרי וחלבי, או שבאחד המינים יוסיפו כיסוי כלשהו (קרטון, למשל) בין הכלי לבין הצלחת, או לדאוג שלא תהיה גלישה של מזון מאחד הסוגים (למשל, לא לחמם נוזל חלבי - דייסה או כוס קפה). ראיתי דעות מקילות יותר ומחמירות יותר, וכתבתי את הנראה לענ"ד. 2. תנור - בדרך כלל קיימת הבחנה בין סיר בישול, שבו החמץ או האיסור מעורב במי הבישול ולכן דיו בהגעלה, לבין כלי אפייה וצלייה, שבהם החמץ או האיסור בא במגע ישיר עם הכלי ולכן הכלי טעון "ליבון חמור" (שו"ע או"ח תנא,ד). ליבון חמור איננו אפשרי בתבניות, ולכן יש להחליף אותן, ואילו לגבי התנור עצמו ניתן להסתפק ב"ליבון קל" (הפעלה בחום מכסימלי), מפני שהאיסור אינו נוגע בו, אלא רק האדים מן האוכל, והדבר אינו חמור יותר מבישול במים. 3. כיריים של גז - הרמ"א או"ח תנא,ד כתב לגבי פסח שחצובה שהשתמשו בה בחמץ צריכה ליבון, וכתב המשנה ברורה (סקל"ד) על פי כמה אחרונים שזוהי חומרא יתירה, שהרי מה שגולש עליה בבישול נשרף מיד, ועוד, שגם אם היא מחומצת - אין חשש בהנחת סיר על גביה בפסח, כי איסור לא עובר מכלי לכלי, אלא שכתב כן לכתחילה משום חומרא דחמץ, ומדובר בליבון קל בלבד. ולשון בעל אגרות משה (או"ח ח"א סו"ס קכד) ש"לדינא אין צריך הכשר כלל", ורק בפסח החמירו. כך המנהג המקובל בכל השנה, לבשל בשרי וחלבי על אותה חצובה (ההיתר מפורש ברמ"א יו"ד סי' צב ס"ח ובט"ז שם סקכ"ט). בהצלחה וכל טוב,