לפי הדת ה׳ יודע הכל נכון ? אז למה הוא ברא אותנו, ומנסה לבחון אותנו אם הוא ממילא יודע מה ייצא מזה ומה יקרה בסוף ? ועוד שאלה, הדת טוענת שכדוה״א הוא בן כ-5000 שנים. אם כך, איך זה שמצאו דינוזאורים ותיארכו אותם שהם בני כמה מליוני שנים ?

ב"ה שלום לך. שמחתי מאוד לקבל את שאלותיך היפות, שאלות המראות על חשיבה רצינית ומעמיקה, ועל רצון כנה להבין ולהתקדם. אחת השאלות הגדולות ביותר שנשאלו בכל הדורות היא שאלה שנקראת "הידיעה והבחירה". שאלה זו שכבר שאל אותה רבי משה בן מיימון, הרמב"ם, מעלה את הנקודה הזו שאתה שואל, במשנה תוקף, ודורשת תשובה גדולה וטובה. כמובן, שבמסגרת זו, שבה אנו מצומצמים קשה מאוד לתת תשובה מקיפה וכוללת לשאלה גדולה זו. דברים גדולים בדרך כלל דורשים יחס רציני ומקיף, ולכן מסגרת האינטרנט איננה יכולה להחיל אותה. לכן, אני מאוד מציע לך שלא תסתפק בתשובה כזו או אחרת, בין אם אני אכתוב אותה, ובין אם אחרים יכתבו, אלא תמשיך ללמוד, תמשיך לחקור את הדברים, כגון, מנסה ללמוד את הנושא, מתוך הכוונה של רבנים, של אנשים שבדקו, והם יעזרו לך להמשיך ולבחון. דע לך, שביהדות השאלות יש להן מקום מרכזי מאוד, וחשוב מאוד, ולא צריך להיבהל מהן, אלא לשאוף להתקדם מהן, לבחון ולראות, לא להישאר סתם באותו מקום, אלא להתקדם הלאה, להמשיך ולברר ולקחת אחיות למה שהדברים אומרים לנו, לחיים שלנו. תשובות שונות נכתבו בנושא הידיעה והבחירה. בויקישיבה באתר כתבו כך על שאלה זו: השאלה הרמב"ם (רמב"ם תשובה ה א) מקשה, שכיון שהאלוקים יודע מראש את כל מה שעתיד להתרחש וכל מה שהאדם עתיד לעשות (ידיעה), א"כ כיצד ישנה אפשרות של בחירה חופשית- הרי כבר ידוע מראש אם יעשה טוב או יחטא: "שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו". [עריכה] תשובות הרמב"ם עצמו משיב על השאלה שהציג: "דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שניים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא, שנאמר (שמות לג כ): 'כי לא יראני האדם וחי', אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר (ישעיה נה ח): 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי', וכיון שכן הוא, אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו". כלומר, תשובת הרמב"ם היא כי השאלה כלל לא מתחילה, כיוון שאין בידינו להבין מהי ידיעת ה', ולכן המוח האנושי חושב שישנה סתירה בין הידיעה לבחירה, אולם באמת, ידיעתו של ה' שונה מידיעתו של האדם, ואינה סותרת את בחירת האדם. בעלי המוסר מבארים יותר את הסברו של הרמב"ם, שהסיבה שידיעת ה' לא מעכבת את הבחירה היא משום שידיעת ה' על העתידות נובעת מכך שאלוקים נמצא מחוץ למימד ה"זמן", שאצלו אין עבר, הווה ועתיד, וממילא אין ידיעה על "העתיד", מציאות העתידית אינה קיימת ב"הווה", אלא, שהשכל האנושי מוגבל ולא יכול להבין דבר שמחוץ לזמן, מפני שהמושג של זמן הוא ענין גשמי, ובעלי שכל גשמי לא יכולים להבין מימד רוחני, ולכן גם אנחנו לא יכולים להבין מהי המציאות של בלי מושג של זמן, ומכאן הסיבה שמתעוררת אצלנו השאלה על הסתירה בין ידיעת האלוקים של העתיד לבחירה החופשית. הראב"ד (בהשגות שם) כתב תשובה אחרת לשאלה: "אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא יתברך, היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד. ועכשיו, שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה". כלומר, הראב"ד סובר כי ידיעת ה' אינה החלטה על עתיד האדם, מכיוון שהאדם הוא היחיד המחליט על מעשיו, אלא שה' יודע מה יחליט האדם, כמו החוזים בכוכבים, שיודעים את עתידו של האדם אולם לא קובעים ולא יכולים לשנות בו כלום. ותוכל למצוא עוד תשובות שונות במרחבי האינטרנט. וחבל שאכפול את הדברים בלא סיבה, שהרי אחרים כתבו אותם לא פחות טוב ממה שאני הקטן הייתי כותב. אך ברשותך חשוב לי להדגיש דבר נוסף. גדולי ישראל לימדו אותנו, שאנו בעולם לא נמצאים רק במבחן, אלא לכל אחד מאיתנו יש תפקיד בעולם, יש יעוד, שבשבילו אנו באנו לעולם. הקדוש ברוך הוא ברא עולם חלקי, כדי שאנו נהיה שותפים בהשלמתו, ועל ידי כך נזכה לשכר עצום. לכל אחד מאיתנו יש את הזכות להיות שותפים עם ה' בבריאת העולם ובתיקונו. אכן לפי התורה העולם נברא לפני חמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע שנים. מה היה לפני כן? זו חידה גדולה. ישנו ספר נפלא שהרחיב בנושא, קוראים לספר "בראשית ברא" ובו הוא מתמודד עם טענות שונות של קדמות העולם, עם נושא הדינוזאורים וכדומה, שרבים שאלו ועוסקים בהם. כמה תשובות נאמרו בנושא, אך אני מאוד ממליץ לך להשיג את הספר הזה ולקרוא אותו, שהוא יתן לך תמונה מאוד רחבה על הנושא. אחת מהתשובות היא שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם בחירה חופשית, שכל אחד יכול לבחור האם להאמין או לא. כל אחד יכול להחליט לאיזה כיוון ללכת. התורה מדריכה אותנו "ובחרת בחיים" לחיות חיים רוחניים עם משמעות ועם יעוד, כפי שהזכרתי, אך יחד עם זאת, יש מקומות שבהן נתן הקדוש ברוך הוא מקום לטועה לטעות. יש דברים שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם, שמי שיטעה בהם יטעה, ביניהם הדינוזאורים, שנראים כאילו העולם נוצר לפני מליוני שנים, אך ודאי שאין הדבר נכון, אין מעצור ביד ה' לברוא שלדים וכדומה של דינוזראורים כדי שאנו נתמודד, ואנו ניבחן על ידי כך. סליחה שאני מקצר, אף שיש מקום להאריך, אינני רוצה להרוס לך את הלמידה. שתהיה לך המון הצלחה הרב יצחק גרינבלט.