שלום רב, בבתי כנסיות שהתפללתי לאחרונה מאוד נהנתי לקרוא וללמוד ב"דעת מקרא" של מוסד הרב קוק על כל התנ"ך. בעקבות כך קניתי סט של דעת מקרא, כאשר חבר ראה שרכשתי את הסט הוא טען שלא בטוח שהוא "כשר" מבחינת הדעות שכתובות בו ושהכותבים לא בטוח יראי שמיים ואולי דעותיהם מסולפות. (בלי קשר הבנתי שלשום כולל או בית כנסת חרדי הסט הזה לא יכול להיכנס) הנושא חשוב לי מאוד, אשמח לקבל דעת תלמיד חכם בנושא שמכיר את הסט מקרוב (!) על השאלות הבאות: האם הכותבים של הסט מוחזקים כיראי שמים? האם מותר ללמוד בסט הזה לכתחילה? ואם כן? למה המוסדות החרדים נרתעים ממנו כל כך? ממתין לתשובה, תודה.

לשואל שלום, פירוש "דעת מקרא" על התנ"ך הוא אחד מהמפעלים הגדולים ביותר שנעשו בספרות המקרא בדורות האחרונים. עורכו הראשי היה ר' יהודה קיל ז"ל, יהודי ירא שמים ואיש אשכולות. בין חברי המערכת ישנם תלמידי חכמים מובהקים ויראי שמים. היתה לי הזכות להכיר שניים מהם פרופ' יהודה פליקס ז"ל ור' שמואל הכהן ז"ל. עם חברי המערכת של "דעת מקרא" נמנה הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב. בעבודת הביקורת לה נדרש השקיע זמן רב, תוך שהוא עובר בדקדקנות על פירושי הכותבים, ומעיר כאשר נדרש. למרות שהיבט העריכה אותו קיבל על עצמו היה ההיבט ההלכתי, לא פעם, עקב בקיאותו הרבה במדרשים, העיר למפרשים כי רעיון אותו הם מביאים בשמם או ממקורות חדשים כבר מצוי בדברי חז״ל. עריכה דקדקנית זאת על ידו, מהווה ללא ספק תווית ׳הכשר׳ גם עבור אלו המסוייגים בדרך כלל מפירושים חדשים. מפרשי "דעת מקרא" נטלו על עצמם לפרש את המקרא באופן מסורתי, כמעט ללא ביקורת הנוסח ומתוך אמונה בקדושת הדברים. יחד עם זאת הפירוש מסתייע בממצאי המחקר המודרני, ובין שורותיו ניתן למצוא פולמוס סמוי עם ביקורת המקרא. בספר "לגמרו של המפעל הפרשני 'דעת מקרא'" ניתן לראות מהן קווי היסוד המפורטים שהנחו את הכותבים השונים. בעבר שמעתי הערה מסתייגת מפי תלמיד חכם על ביאור מסויים המובא ב"דעת מקרא", אך אין ספק כי מדובר בנקודה או בנקודות יוצאות דופן. ככלל החיבור פותח פתח רחב לציבור הרחב לעסוק בלימוד התנ"ך מתוך בהירות ונותן כלים בידיו להתמודד מול טיעונים שונים הבאים ממקומות זרים. שנזכה ללמוד וללמד מתוך יראת שמים טהורה, שלא נאמר על טמא טהור ולא על טהור טמא. בברכה נאמנה