ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שותפות באינטרנט עם מחלל שבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז טבת תשע"ד

שותפות באינטרנט עם מחלל שבת


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום,

אני גר בדירת חדר במתחם שיש בו עוד מספר חדרים כאלו. לאחרונה העלנו רעיון שאני אזמין אינטרנט עם מודם ראוטר כך שגם שני חדרים לידי יקלטו את האינטרנט (רימון) וכך התשלום החודשי יתחלק לשלוש. עשיתי את ההזמנה. מה שקצת התחיל להטריד אותי שבאחד מהחדרים גרה בחורה לא דתיה שאמרה שהיא משתמשת באינטרנט בשבת, ויוצא שאולי אני שותף לדבר עבירה. הגלישה היא אמנם חופשית וזה לא משנה כמה כל אחד גולש מבחינת התשלום החודשי, אבל מכל מקום לכל אחד יוצא שליש מחיר, כאשר אני יודע שהיא תגלוש בשבת. אינני יודע מה הדין במקרה הזה. אני אודה לרב אם ישיב לי.

תשובה:
לשואל, שלום!
יתכן שמלכתחילה היה עדיף להימנע מסידור כזה, אבל בדיעבד אינך צריך לבטלו, בפרט כאשר הדבר עלול לגרום כעס.

הרחבה:
1. באיסור "לפני עוור לא תתן מכשול", ממנו למדו חז"ל גם על האיסור לאפשר עבירה למי שמעוניין בה, קיימת הבחנה בין מצב שבו עזרתך חיונית לעשיית העבירה (בלשון הגמרא: "תרי עברי דנהרא" - הושטת איסור מהעבר השני של הנהר, שהוא אינו יכול להגיע אליו בלעדיך) לבין מצב שעובר העבירה יכול לעשות את העבירה גם בלעדיך ("חד עברא דנהרא"). במצב השני אין איסור מן התורה, אך עדיין קיים איסור דרבנן, "מסייע לעוברי עבירה" (ברמ"א יו"ד סי' קנא ס"א הביא מחלוקת ראשונים בדבר, וכתב שנהגו להקל ובעל נפש יחמיר לעצמו, אך רוב האחרונים הכריעו לאסור, עיין ביאור הגר"א שם ובמגן אברהם סי' שמז סק"ד, וגם המנהג להקל נובע מנימוקים אחרים, עיין שם בש"ך ס"ק ז).
איסור הסיוע לעוברי עבירה ב"חד עברא דנהרא" קל יותר מבחינות שונות. כך סיכם זאת בשו"ת בנין ציון (סי' טו): "היוצא מכל זה להלכה, דליתן ולהושיט איסור למי שאינו יכול להביא לו בעצמו - אסור מדאורייתא משום 'ולפני עור לא תתן מכשול'. אבל היכי דמצי להביא לעצמו, אף על פי שאפשר שעל ידי שמושיט לו מרבה באיסור - מותר אפילו מדרבנן. אכן לסייע לו בשעת עבירה, או היכא דתבע הדבר בפירוש לאיסור, או ליתן לתוך פיו - אסור אפילו באיסור דרבנן, אפילו אם בעצמו היה יכול להביא האיסור". אם כן, אם נגדיר את המקרה כאן כ"חד עברא דנהרא", מאחר שהיא יכולה להשיג את האינטרנט בדרך אחרת, אין כאן איסור דאורייתא של לפני עוור אלא רק "מסייע", ומאחר שהסיוע אינו בשעת העבירה – הוא מותר לגמרי.
2. הגדרת המקרה כ"חד עברא דנהרא" אינה פשוטה, משתי סיבות: האחת, שאמנם היא יכולה להגיע אל האיסור בדרך אחרת, אך במחיר יקר יותר. מצב זה שנוי במחלוקת אחרונים: בחוות יאיר (סי' קפה) סובר שאיסור שניתן להגיע אליו אך במחיר יקר יותר נחשב לעניין זה כאילו אינו בהישג ידו (אם כי כתב בעצמו שבדיעבד כשנוצר מצב שעלול להביא לאיבה אין צורך להסתכסך משום כך). ונחלק עליו בספר 'שובה ישראל' (הרב יהושע בישקוביץ, מלפני כמאתיים שנה, עמ' נח-ס). סיבה שניה להחמיר, שגם אם יכלה להסתדר בלעדיך – כנראה הייתה נזקקת לכך לשירותם של יהודים אחרים, ואף בזה הדעות חלוקות האם זה נחשב כ"תרי עברי דנהרא" (במשנה למלך הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ב חידש שבאופן זה הוא כ"תרי עברי", ודיון רחב על כך בספר 'לפני עור', עמ' כז-לא).
3. לפיכך, השיקול העיקרי להתיר כאן בדיעבד הוא על פי מה שכתב באגרות משה (יו"ד ח"א סי' עב ואו"ח ח"ב סי' סב וסי' פ), שכאשר מוכרים חפץ שברור שישמש גם לעבירה אבל במהותו אינו מיועד לעבירה דווקא אין בכך משום לפני עוור או מסייע. והטעם לכך, שאין בהגשת הסיוע באופן זה הצהרת עידוד לעבירה. אלא שהאג"מ עצמו כותב שהיתר זה דחוק ורצוי שלא להשתמש בו אלא בשעת הדחק והפסד כספי גדול. אני מניח שבמקרה שלך הצד הכספי איננו משמעותי כל כך, ולכן מבחינה זו ההיתר הוא בדיעבד ומשום שבמצב שנוצר הדבר עלול להביא ליחסי שכנות עכורים.
4. עובדה שיש לה משמעות חשובה לקולא היא השימוש באינטרנט רימון, שכנראה לבד לא הייתה בוחרת בו, ואם כן יש מקום להניח שבסופו של דבר בזכות השותפות אתך היא לא נחשפת לתכנים שליליים שניתן להיחשף אליהם בחברות אחרות. לא ברור מה משקלה של סברה זו כשלעצמה (עיין בהרחבה בספר 'לפני עור' סי' כ, דעות שונות על סיוע לעבירה כדי למנוע עבירה חמורה יותר), אולם דומה שבמציאות המשחיתה של האינטרנט בימינו יש בכך מעין הצלת נפשות, ואני משער שהרבנים שמכוונים ומעודדים את הנהלת אינטרנט רימון נזקקים לשיקול זה בהתירם לספק אינטרנט למחללי שבת. אם כן, מה נרוויח בביטול כעת? חילול השבת יהיה בלאו הכי, כעס כלפיך ועל התורה גם יהיה, ובנוסף לכך אינטרנט פרוץ.
5. אציין עוד נקודה לחומרא שלענ"ד אינה משנה את המסקנה הסופית. כאן אינך מוכר חפץ לשימושה הפרטי, אלא שותף יחד איתה (אע"פ שבעצם אין כאן חפץ שלך שהיא משתמשת בו, אלא קניתם במשותף שירות שגם היא משתמשת בו), ולכאורה הדבר חמור יותר, שהשבת מתחללת במשהו שאתה שותף בו. ברם, עובדה זו כשלעצמה איננה גורמת איסור, מפני שלהלכה אין מצוות "שביתת כלים" ומותר שכלי שלנו יעשה מלאכה בשבת (אם בכלל יש כאן 'כלי' שהוא שלך). אלא שהשותפות מחמירה את מידת האחריות למנוע חילול שבת במה שאפשר. דוגמא לכך בשו"ת 'מעיין אומר' (תשובות בעל פה של הרב עובדיה זצ"ל והרחבות מאת תלמידו הרב יהודה נקי, ח"ב סי' כא), שהורה שלכתחילה אין ליזום התקנת מעלית שבת בבניין מעורב שבו ניתן להסתדר בלי זה. אבל בפועל מקובל בבניינים משותפים שלא למנוע חילול שבת ברכוש המשותף, כגון המעלית והתאורה, וזאת מפני דרכי שלום.


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il