ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאכל פרווה שהוכן בכלי בשרי - חימומו בתנור חלבי | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז טבת תשע"ד

מאכל פרווה שהוכן בכלי בשרי - חימומו בתנור חלבי


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום לרב
האם ניתן לחמם מאכל פרווה שהוכן בכלים בשריים בטוסטר אובן חלבי?

תשובה:
לשואל, שלום!
בעת הצורך הדבר מותר, אפילו כאשר הסיר הבשרי והתנור החלבי היו 'בני יומם', אבל לכתחילה עדיף שלא לתכנן זאת מראש כך, שהפרווה יבושל בסיר בשרי ואחר כך יחומם בתנור חלבי. שני צדדי העניין נכונים גם לגבי חימום בסיר חלבי או מיקרוגל חלבי.
לפי מנהג האשכנזים, לאחר חימום הפרווה בסיר החלבי אין לאכול אותו יחד (באותה מנה) עם בשר (בגלל החימום בחלבי) ולא עם חלב (בגלל הבישול בסיר בשרי).

הרחבה:
מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי (נקי ובן יומו) נקרא "נותן טעם בר נותן טעם" (ובקיצור: נ"ט בר נ"ט). בגמרא בחולין (קיא ע"ב) נפסק להלכה ש"דגים שעלו בקערה – מותר לאוכלן בכותח". פירוש: דגים חמים, כדוגמא לכל אוכל פרווה, שהונחו בקערה בשרית נקייה, מותר לאוכלם עם רוטב חלבי ("כותח") מפני שאין בהם טעם ישיר של בשר אלא רק "נכד של טעם": הבשר נתן טעם בקערה, וממנה עשוי לעבור טעם קלוש לדגים, ומכיוון שאין בהם אלא טעם קלוש – מותר לאוכלם יחד עם חלב.
על היקף ההיתר חלוקות הדעות: יש אומרים שמדובר רק על דגים שהונחו בקערה כשהם חמים, אבל לא התבשלו בה, כי אז הטעם שנספג בהם חזק יותר (שיטת ריב"ן, וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' צה ס"ב), ויש אומרים שמדובר גם על דגים שהתבשלו בקערה (שיטת רוב הראשונים, וכן פסק השולחן ערוך שם ס"א).
אם כן, לדעת השולחן ערוך המקרה הנדון בשאלה מותר בוודאי, שהרי מותר לאכול את המאכל הפרווה אפילו עם חלב ממש, כל שכן שמותר לחמם אותו בתנור חלבי.
לדעת הרמ"א הנושא טעון בירור. לשון הרמ"א שם: "ודווקא לאכול עם חלב והבשר עצמו, אבל ליתנן בכלי שלהם, מותר לכתחילה, וכן נהגו". כלומר, מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי מותר לאוכלו בצלחת חלבית, אך לא עם חלב. אם כן יש לברר: האם חימום בתנור חלבי דינו לעניין זה כאכילה עם חלב עצמו, שאסורה, או דינו כאכילה עם צלחת חלבית, שמותרת? מעיון במקורותיו של הרמ"א (הגהות ל'איסור והיתר הארוך' שער לד,ג, שזהו מקור הדין על פי מה שציין הרמ"א בספרו 'דרכי משה') מתברר שכל עוד לא מדובר על ממשות של חלב אלא רק על טעם – הדבר מותר (וכן משמע ברא"ש בחולין פ"ח סי' כט, וברמ"א בסי' צה ס"ג על הדחת כלים בשריים וחלביים במים חמים, יעויין שם בט"ז סי' סקי"א ובמשבצות זהב שם, על כך שהמים שבהם הודחו הכלים בזה אחר זה מותרים בשתייה). והראו לי שכך מפורש בספר 'חמודי דניאל' (הלכות בשר וחלב סי' לז) שמותר אפילו לבשל את הפרווה בסיר חלבי, אך הדגיש שלאחר מכן אין לאכול את הפרווה יחד עם בשר או עם חלב.
לגבי השאלה האם מותר לתכנן זאת מראש, לבשל בכלי בשרי על מנת להניח לאחר מכן בצלחת חלבית או לחמם בכלי חלבי, הדעות חלוקות: יש שאסרו (פרי מגדים בסי' צה במשב"ז ס"ק ד-ה) ויש מתירים (ב"ח שם). לפי הדעה האוסרת, מה שכתב הרמ"א שהדבר "מותר לכתחילה וכן נהגו" פירושו שכאשר כבר יש לפנינו מאכל שבושל בסיר בשרי ומסיבה כלשהי התעורר צורך להניחו בכלי חלבי הדבר מותר ונהוג, אבל מראש עדיף לתכנן אחרת. שורת הדין כדעה המקלה (אגרות משה יו"ד ח"ג סי' י אות ב), אך נראה שעדיף לכתחילה להימנע מכך. דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל שעל פי השולחן ערוך מותר לכתחילה לתכנן היתר "נ"ט בר נ"ט" אפילו לגבי אכילת הפרווה ביחד עם חלב באותה מנה, אך רבים חלקו עליו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il