לכבוד הרב, אני עצמאי, וכמו עצמאים רבים מצאתי את עצמי מסתבך רבות בחישובי מעשר כספים - כיצד יש לקיים זאת בצורה הנכונה והמדויקת ביותר. קראתי את הלכות מעשרות כספים בכמה מקומות, כולל ההלכות המפורטות כפי שמופיע באתר "ישיבה" מאת הרב. ועדיין - נראה לעניות דעתי שישנם פערים רבים בין ההוראות כפי שמופיעות שם לבין מציאות עולם הכספים המודרני ב-2013, וחסרים פרטים נוספים להשלמת התמונה. הנה כמה שאלות ראשונות (שמתפצלות לרבות נוספות): השתדלתי להעלות כאן שאלות שלא מצאתי תשובות ברורות לגביהן במקומות אחרים (ייתכן שיצאו ספרים בעניין ואיני מודע להם, אם כן הדבר- אני מתנצל מראש): 1. הפרשת מעשר מ"רווח ריאלי" של קרנות פנסיה, רווחי בורסה, השקעות אחרות וכו’ - כיצד לחשב רווח ריאלי לעניין מעשר כספים? הרי יש לקזז תמיד את ההוצאות. בנדל"ן למשל ישנם למשקיעים הוצאות רבות שכיום אינן מחושבות במדויק על ידי המשקיעים בגלל שתחום זה לא ממוסה עדיין בצורה מסודרת בישראל. זהו חישוב מאוד מורכב שמרבית המשפחות לא יודעות כלל כיצד לבצע אותו. גם אם נקזז את ההצמדה למדד ואת שאר הפרמטרים כגון שחיקה של ערך המוצר/הדירה , עדיין קשה מאוד לחשב רווח ריאלי מדויק של ביצועי קרן השקעות כלשהיא או דירה לאחר 30 או 40 שנים. האם ישנה איזו נוסחה לפיה אפשר לחשב בהקשר של הפרשת מעשרות? 2. עסק עצמאי: כידוע, עסק עצמאי עובד בעיקר על בסיס "תזרים", זאת אומרת שרק לאחר סוף השנה האזרחית בעל העסק יכול באמת לדעת מה היו הרווחים נטו שלו באותה שנה. (אם כי פעמים רבות גם את זה קשה לדעת כיוון שיש הוצאות או הכנסות שנפרסות הלאה לשנה שלאחר מכן). - בהקשר של מעשר כספים: כיצד על בעל העסק לנהוג - האם להפריש מעשר כל חודש מתזרים ההכנסות (חשבון העובר ושב לצורך הדוגמא) בחשבון ההכנסות, ואז בסוף שנה לעשות חישוב מחדש של רווח נטו, ולתקן את ההפרשות? או אופציה אחרת היא: כפי שמתבצע במס הכנסה, "הכנסה משוערת/רווח משוער" - ז"א, בעל העסק ישתמש בתזרים העסק כדי לחזות מדי חודש מהו הרווח נטו הצפוי לו באותו חודש, ומרווח זה יפריש. ובסוף השנה יעשה חישוב כולל רטרו-אקטיבית, ואז יתקן: אם הפריש יותר אז יוכל לקזז בחודש הראשון של השנה הבאה, ואם חסר לו - ישלים. אגב- לעניין זה, שנת הכספים של כל עסק (מבחינת רשויות המס) נחשבת השנה הלועזית המסתיימת בסוף דצמבר. האם זה תופס גם למעשר כספים? או שיש לחשב מראש השנה עד ראש השנה? 3. אחת הבעיות העיקריות שאני נתקל בהם בבואי לחשב מעשר, קשורה בהוצאות המוגדרות "עבור העסק". מבחינת בעל העסק, כלל ההוצאות ששולמו עבור העסק, יצאו מכיסו. לעומת זאת, מבחינת רשויות המס - הם מכירות רק בחלק של ההוצאות, ובחלק מהן אינן מכירות (ז"א הן מכירות שזה עבור העסק אך לפי חוק לא יכולות לזכות 100% מהוצאות אלה, אלא רק באופן חלקי. אחרת לא יישארו רווחי מס למדינת ישראל, והדבר הגיוני). שאלתי היא: האם מבחינת חישוב למעשר כספים, ההוצאות שייחשבו הם אלה שיופיעו ברשות המסים, או אלה שהיו בפועל? ההבדלים בין השניים - שמיים וארץ אצל מרבית בעלי העסקים. הוצאות כגון רכב, דלק, הוצאות בלתי מתוכננות וכו’- יכולות להגיע ל-50% ממחזור העסקים ואף יותר . אלא שמס הכנסה לעולם לא יכיר ב-100% מערך קניית הרכב כהוצאה מוכרת, אלא "פורס" את ערך הרכב ל-5 שנים לדוגמא. או למשל הוצאות טיסה לחו"ל, מס הכנסה מכיר בכך כהוצאה מוכרת עם הגבלות מסוימות של אש"ל יומי. דהיינו, בסוף שנה ייתכן שהרווח לצרכי תשלום מס הוא נניח 100,000 שח לאחר ניכוי כל ההוצאות, ואילו בפועל עבור בעל העסק הרווח האמיתי הוא רק 50,000. בסיס כלל ההוצאות-הכנסות המופיעות שם, להדגים כיצד יש לחשב את מעשרות הכספים לאזרח הממוצע. אשמח לשמוע את דעתו של הרב כשימצא הזמן. בברכת בריאות שמחה והמשך הצלחה, בכבוד ובאהבה רבה

שלום רב הנושא רחב, והיה ראוי להרחיב בו כראוי, אבל אני עסוק עתה בנושאים אחרים, ולכן אכתוב בקיצור את הנראה לענ"ד. 1. אכן חישובים אלה מורכבים מאוד, ולא ניתן להגיע בהם לדיוק מלא, ויש צורך להעריך מה היה הרווח הריאלי לאחר ניכוי כל ההוצאות ועליית המדד, וממנו להפריש מעשר. 2. ראשית, כיוון שעל פי דרישות מס הכנסה, כל העסקים היום מחשבים את מצבם לפי השנה הלועזית, כך כדאי לעשות גם לגבי מעשר כספים. כי בתאריך זה ניתן לחשב ביתר קלות את ההוצאות וההכנסות, ואת הרווח הריאלי. לגבי הוצאות של עסק עצמאי, עבור רכוש שישרת את העסק במשך מספר שנים. אפשר לחשב את מעשר הכספים לפי שנת ההוצאה, ובאותה שנה להפחית את מלא ההוצאה מהרווח. כך הוא הדין, וכך יקל על העצמאי, מפני שבפועל הכסף יצא ממנו בשנה זו, ובמידה והרכוש ימכר, יש לתת מהתקבולים עליו מעשר כספים. ואפשר גם לחשב את המעשר לפי תחשיבי המס, שמפחיתים מערך הרכוש לפי מספר השנים שמשתמשים בו. התועלת שבחישוב זה, שחישוב המעשר כספים נעשה קל, מפני שהוא מופרש מהנטו של רווחי העסק (לאחר ההפחתה של תשלומי המס). 3. נדמה לי שמס הכנסה מיקל בהוצאות אישיות עבור העסק יותר מאשר 'מעשר כספים'. מפני שהכלל במעשר כספים הוא, שכל הוצאה שממילא אדם היה מוציא, כגון ארוחת צהרים, או קניית רכב, אינו יכול להחשיב במעשר כספים. ורק אם מדובר ברכב שהכרחי לעבודה, ובלא הכרח זה לא היה קונה אותו, יש להפחית את עלויות הרכב מהרווח של העסק. ועדיין לא להפחית את הכל, מפני שהוא עדיין נהנה מכך שעומד רכב לרשותו, ואת מה שהיה מוכן לשלם עבור הנאה אי אפשר להחשיב כהוצאות עבור העבודה. לפיכך, אפשר להיעזר בתחשיבים לצורך המס, ולהפחית מההוצאה את כל מה שממילא היה צריך להוציא עבור עצמו. בדרך כלל קשה מאוד לחשב במדויק דברים כאלו, ולא נתנה תורה למלאכי השרת, ולכן כל אדם צריך להעריך כפי יכולתו, את מה הוציא עבור עצמו, ולא להחשיב זאת כהוצאות של העבודה. ואם הוא השתמש בכספי העסק כדי לקנות לצורכי ביתו, יחשיב את מה שקנה כחלק מהרווח השנתי. וכך יחשב את תשלומי המעשר. אקווה שדברי מובנים. ותפילתי שאזכה לכתוב באופן מפורט וכראוי את כל הלכות צדקה ומעשר כספים. בברכה,