ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מעשר כספים לפתיחת גמ"ח הלוואות פרטי | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז טבת תשע"ד

מעשר כספים לפתיחת גמ"ח הלוואות פרטי


הרב עזריה אריאל

שאלה:
אנו מעוניינים כמה אנשים לתת מעשר כספים לגמ"ח הלוואות שאנו נקים אותו, ע"מ שאם אחד מבני החבורה יצטרך ילווה ממנו כסף ובהמשך כשיגדל נפתח אותו לעוד אנשים שיהיו זקוקים, האם דבר זה אפשרי?

תשובה:
לשואלים, שלום!
השאלה החשובה איננה מה היקף מעגל המשתמשים בגמ"ח, האם רק קבוצת חברים או גם זרים, אלא מהו הצורך שלהם בהלוואה. האם מדובר בנזקקים ממש (עניים, או אנשים מבוססים שנקלעו למצוקה כספית זמנית, למשל בגלל טיפול רפואי יקר), או שמדובר בהלוואות לצרכים שונים שאינם בגדר מצוקה. אם החבורה כוללת נזקקים - בוודאי מותר להשקיע בגמ"ח ממעשר כספים. אבל אם היא כוללת כרגע רק אנשים מבוססים, נראה לי שיעד זה להשקעה ממעשר כספים אינו מן המובחר ועדיף לא להשקיע בו את כל כספי המעשר, אלא אם כן יש תכנית לפתוח את הגמ"ח לנזקקים בעתיד הנראה לעין (תאריך ידוע מראש, או כשתגיעו לסכום ידוע מראש והוא "לא בשמיים").

הרחבה:
הלכה זו נוגעת לשתי שאלות: א. האם מעשר כספים נועד לכל מצווה, או רק לצדקה? ב. האם הלוואה היא 'צדקה' או מצווה אחרת, ומה דין הלוואה לאדם מבוסס?

א. הרמ"א (יו"ד סי' רמט ס"א) פוסק: "ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים" (מהרי"ל הל' ראש השנה). אולם הש"ך (ס"ק ג) הביא דעה חולקת: "מהרש"ל והדרישה כתבו בשם תשובת מהר"מ דכל מצוה שתבוא לידו, כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה וכהאי גוונא, וכן לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם, אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה אותה מצוה - יכול לקנות מן המעשר". יש שהסבירו שאין כאן מחלוקת, והמהרי"ל הגביל זאת לעניים רק אם מלכתחילה נהג לתת לעניים דווקא ואם כן הכסף שהקצה כבר שייך להם ולכן אסר לשנותו למטרה אחרת (שו"ת חתם סופר יו"ד סי' רלא), או שאסר רק לשלם בו עבור מצווה שכבר התחייב בה (כך משמע מביאור הגר"א), אבל יש אומרים (חתם סופר יו"ד רלב) שזוהי מחלוקת על מטרת המעשר, האם לצדקה דווקא או גם לשאר מצוות.
גם בפוסקים בדור האחרון אין תמימות דעים: החפץ חיים (בספרו 'אהבת חסד', חלק ב פרק יח סעיף א ובהגהה שם) כתב שנכון להחמיר ולייעד את הכסף לעניים בלבד, ואילו בציץ אליעזר (ח"ט סי' א פרק ה) היקל לייעד את המעשר גם למצוות אחרות, ובתנאי שאינן חובה אישית המוטלת על האדם. למעשה, מעיקר הדין מסתבר כדברי הציץ אליעזר, בפרט כשמדובר במצווה חשובה שאין הרבה קופצים לתרום עבורה, אבל יש עדיפות לצדקה לעניים.

ב. יש מצווה להלוות לכל אדם מישראל הזקוק לכסף, ככתוב (שמות כב,כד): "אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך" - כלל העם ובפרט לעניים, כדברי השולחן ערוך (חו"מ סי' צז ס"א): "מצות עשה להלוות לעניי ישראל, והיא מצוה גדולה יותר מהצדקה... ואפילו עשיר שצריך להלוות - מצוה להלוותו לפי שעה" (וראו סמ"ע ס"ק א). ובהלוואה לאדם מבוסס יש הבדל בין מקרה שבו הוא נקלע למצוקה ממשית, שאז דינו כעני וההלוואה לו שקולה לצדקה, לבין הלוואה לצורך כלשהו שאינו בגדר מצוקה, שהיא בגדר מצוות גמילות חסדים אך לא שקולה לצדקה (החפץ חיים ב'אהבת חסד' ח"א פרק ו סעיף א, ב'נתיב החסד' ס"ק א; ועיין ספר החינוך מצווה תעט).
לפיכך, בהנחה שמעשר כספים מיועד לצדקה או על כל פנים יש עדיפות לתתו לצדקה, כדאי לוודא שהקרן תסייע לנזקקים ממש.
וכך כתב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' צג), שמי שמלווה לאדם מבוסס זוהי מצווה שאיננה בגדר צדקה, ולכן אין לקחת ממעשר כספים את הוצאות ההלוואה (למשל, אם ראובן לווה מהבנק בריבית כדי להלוות לשמעון, ואסור לראובן לקחת משמעון את הריבית שהוא מפסיד, לא יחזיר ראובן לעצמו את ההפסד ממעשר הכספים שלו), ואילו כשהִלְוָה לנזקק מותר לו לנכות ממעשר כספים את הוצאותיו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il