חתכתי בצל בסכין שמוחזקת כבשרית לחצי והשתמשתי בחציו, לאחר יום חתכתי מהחצי השני של הבצל בסכין שמוחזקת כפרווה, האם הסכין עדיין נחשבת פרווה?

לשואלים, שלום! מעיקר הדין נראה שהסכין נשאר פרווה אבל יש מחמירים בזה ולכן אם אין קושי מיוחד רצוי להגעיל אותו. הרחבה: בגמרא (חולין קיא ע"ב) נאמר שסכין החותך בדבר חריף דינו חמור מכל כלי קר, שכן הצירוף של החריפות ולחץ הסכין עשוי להבליע מן הבשר שבסכין במאכל הנחתך כעת (זוהי ההבנה המקובלת בדין זה, ראו ברש"י בחולין קיב ע"א ד"ה קישות). לכן צנון, כדוגמא לדבר חריף, שנחתך בסכין בשרי נעשה בשרי ואסור לאוכלו עם חלב, וכן להיפך. האם מדין זה נובע שבצל שנחתך בסכין בשרי נחשב ממש כבשר עד כדי כך שסכין פרווה שיחתוך בבצל ייחשב מעתה כבשרי? בשאלה זו נחלקו אחרונים. המגן אברהם (סימן תנא ס"ק לא) סובר שהטעם עשוי לעבור גם לכלי השני, וכן במשנה ברורה (ס"ק צ), ולכן החמירו שתבלינים חריפים שנחתכו בסכין ששימש לחמץ מחמיצים כלי אחר שרוסקו בו לאחר מכן. לעומת זאת ב'אבן העוזר' (יו"ד סי' צו, מובא במהדו' השו"ע השלם ב'אוצר מפרשים' אות יד) סובר שהדבר החריף אינו מבליע את טעמו בכלי נוסף. הגמרא מחדשת שדבר חריף בולע יותר ממאכל שאינו חריף, אבל לא שמענו שדבר חריף גם מבליע בכלי יותר מכל מאכל אחר. בשו"ת מהרש"ג (ח"ג סי' לט) דן במקרה חמור משאלתכם, כאשר חתכו בצל בסכין בשרי ואחר כך בסכין חלבי, האם הסכין נאסר, והתיר מטעמו של האבן העוזר, ומסיבה נוספת: גם אם יש בכוחו של דבר חריף להבליע בכלי – הרי הבשר שבלוע בבצל איננו חריף, והחריף שעשוי להתפשט במאכל אחר לא יספח ביחד עמו את הדבר שאינו חריף (כעין דברי תוספות בחולין צו ע"ב ד"ה אפילו). בדעה זו הלכו אחרונים רבים, כפי שפירט בספר 'יבקש תורה' על בשר בחלב, סימן כא. יש להוסיף לעניין זה, שבעיקר דין דבר חריף יש יותר מקום להקל במציאות ימינו. רש"י בחולין שם כותב הסבר נוסף לבעייתיות בסכין החותכת בדבר חריף, שפעמים רבות יש על הסכין שמנונית ניכרת של בשר ואין מקפידים לנקות אותו היטב, ולכן הוא אוסר את החריף שהוא חותך. בפרי חדש (יו"ד סי' צו ס"א) פסק כהסבר זה, ולפי זה כתב שכאשר ידוע שהסכין נקי אין להחמיר בו (אך השולחן ערוך שם ורוב האחרונים נקטו שהבליעה לא תלויה בנקיון). אם כן בימינו, שבדרך כלל סכיני המטבח חלקים ומנקים אותם תכופות באמצעי ניקוי טובים, יש מקום להקל יותר בדין זה אלא אם כן ידוע שהשתמשו בסכין בעודו מלוכלך מבשר או מחלב (ראה כעין זה ב'בחוקותי תשמורו' עמ' רג, וקולא יתירה מזו כתב הרב בנימין שניאור, 'עלי אור' ח"ב עמ' 44, בסכין בשרית שנוקתה היטב בצמר פלדה). מכל מקום, מאחר שיש אחרונים שהחמירו בדבר, ובדרך כלל הגעלת הסכין היא פעולה פשוטה מאוד, כדאי להחמיר לכתחילה להגעיל אותו אם אין בעיה מיוחדת.