- הלכה
- תהלים ותפילות אישיות
שאלה
שלום הרב, האם ע’’פ הספרדים יש לומר אף את הבקשות שאומרים בשמע קולנו עם השמעה לאוזניים כפי שצריך להשמיע לאוזניים בשאר תפילת עמידה?
תשובה
לשואל, שלום!
עדיף שגם בקשות אישיות אלו תיאמרנה בקול הנשמע לאוזניך (קול נמוך, לאוזניך בלבד), אבל אם הדבר קשה לך, או לא נעים לך מחשש שאחרים ישמעו אותן, ניתן להקל.
הרחבה:
במקורות הדנים על הקול הרצוי בתפילה אינני מוצא הבחנה בין נוסח התפילה הקבוע לבין בקשות אישיות. אדרבה, המקור לקול הרצוי בתפילה הוא תפילתה האישית של חנה, "וקולה לא ישמע", ועל כך אמרו רוב הפוסקים שהכוונה שלא ישמע לאחרים אבל היא שמעה (עיין ברכות לא ע"א ורשב"א ומאירי שם), ולאידך גיסא אלו שסוברים שבתפילה הרגילה אין צורך להשמיע לאוזניו הוכיחו דווקא מחנה (הגהות אשרי ברכות פ"ב סי' יב).
כמו כן בגמרא בסוטה לב ע"ב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני מה תיקנו תפלה בלחש? שלא לבייש את עוברי עבירה". מדובר על תפילה ווידוי אישי, שעלול לגרום בושה, ועל כך נאמר שלכן תיקנו בכלל את התפילה בלחש, דהיינו באופן שאחר לא ישמע אבל האדם שומע את עצמו (ברכי יוסף או"ח סי' קא).
מכל מקום, מאחר שאין זה נוסח של חובה ניתן להקל בו אם יש לך קושי בדבר, ובפרט אם יש לך אי נעימות מאחרים שעלולים לשמוע, לאור הגמרא בסוטה הנ"ל.
הערה בשולי הדברים:
אינני מבין את הניסוח בשאלה "על פי הספרדים", שיש בו הנחה כאילו צפוי להיות הבדל. אינני יודע הבדל בעניין זה בין אשכנזים לספרדים (למרות דברי רבי יוסף קארו בבדק הבית, עיין בברכי יוסף הנ"ל), ואין סיבה לכתוב בשאלה "על פי הספרדים" אם לא ידועה לך סיבה כלשהי להבדל כזה. דיינו בהבדלים הקיימים בין העדות ואין צורך ליצור תחושה כאילו לכל שאלה יש תשובות שונות לכל עדה.