לכבוד הרב שליט"א שלום שלא תקום צרה פעמיים, אחותינו ניפטרה... אני היחיד במשפחה שחרד לדבר השם קלה כבחמורה מאז היותי בעולם. אני מתלבט על איזה נושא לדבר באזכרה. אני משתף הרב ממש בשקיפות היות וכאשר יחיד מהמשפחה דתי פתאום בא להטיף זה לא נראה טוב, לכן בבקשה מהרב אשמח לכל הצעה שהרב יאמר לי. ומחילה אפילו אם הרב יחליט שעדיף לדבר, בכל זאת מהיכן להכין הדרשה או לחילופין הרב יחליט שעדיף לא לדבר. מה שהרב יאמר כך נעשה. בברכת התורה ובשורות טובות .

לשואל, שלום! קשה לי לענות על שאלה כזו כאשר אינני מכיר אותך ואת המשפחה. באופן כללי חז"ל מלמדים אותנו ש"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה ע"ב). ועוד אמרו חז"ל: "אמר רבי שמעון בן לקיש: כל מי שהוא מוציא דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה שהיא עריבה לבעלה - נוח לו שלא אמרן" (שמות רבה פרשה מא,ה). לכן, כדאי שתחשוב האם היו דברי תורה שאמרת בעבר שעוררו עניין והשביעו את רצון המשפחה, ומאידך דברים שאמרת שעוררו אי נוחות במשפחה, ולפי זה תחליט על איזה נושא ובאיזה סגנון לדבר. כדאי שתתייעץ על זה גם עם אשתך, שאולי מרגישה יותר במדויק איך דבריך מתקבלים. באופן כללי, באזכרה כדאי לדבר על הנפטרת ע"ה. זה תמיד טוב לזכותה, וגם מגן עליך מתרעומת אם אתה נצמד לעובדות שהיו ולא מוסיף פרשנויות משלך. הכי טוב שעד האזכרה תתאמץ להיזכר בהרבה מעשים טובים שעשתה. גם אם היא לא הייתה דתית בהגדרה, בטח תוכל למצוא נקודות זכות: עזרה לזולת, אכפתיות מהילדים, יושר בדיני ממונות, כיבוד הורים, אהבת העם והארץ, וכדומה. על כל אחד מאלה תוכל להביא פסוק או משנה או מדרש קצרצר שמדברים על חשיבות העניין, ואחר כך לספר צרור סיפורים על הנפטרת. אני די בטוח שאם תנהג כעצה זו קהל השומעים יהנה מהדברים שלך וגם יהיה בזה עילוי נשמה לנפטרת.