לכבוד הרב, שלום. יש נושא שמאוד מעסיק אותי ומפריע לי בו בזמן. והוא העדות בישראל. בעצם מה הם עדות? זאת גלות. עם ישראל התפרק לחתיכות ברחבי העולם וכבר הרבה לפני הקמת המדינה ובמהלכה התחלנו להחזיר את עצמנו לאדמה הטבעית שלנו. אף אחד לא אשם בגלות, זה תהליך שקרה לכולם בתקופה של האימפריות וגם לנו. העניין של העדות והשאלות המיותרות, מאיפה הגיעו הורייך, סבייך, האם אתה אשכנזי או ספרדי וכו´.. הם דברים מיותרים שמחלקים את העם לקבוצות. אני בעד שכולם יהיו צברים לחלוטין ושיהיה לנו דבר משותף אחד בכל נושא, אם זה בהלכות, בצורה שבה אנחנו מתפללים, וכל דבר אפשרי שיעניק לכול היהודים תחושה שזה לא משנה מאיפה באת, העיקר הגעת! הרי בתקופת בית המקדש לא היו עדות, לא היו אשכנז וספרד, כולם היו באותו קו, עם ישראל! אז למה בעצם נתקענו מאחור? ואיך אפשר להחזיר את העם לתקופת בית המקדש שבו כולם נהגו באותה צורה, התפללו באותה צורה וכולם היו גוש אחד שנקרא עם ישראל? האם אתה חושב שבית המקדש עוד לא בנוי כי אנחנו מרבים לשפוט אחד את השני על סמך הגלות? ואם יהיה בית מקדש בימים אלו, איזה תפילה נתפלל שם, אשכנז/ ספרד? או שמא נחצה אותו לשניים כי לא הגענו להסכם ולשלמות.. זה הרי מגוחך לא?. תודה רבה על תשובתך, בכבוד רב,

גם בזמן המקדש היו שבטים שלכל אחד מהם מסורת משלו אם כי ההבדלים היו קטנים יותר. הגלות הארוכה העמיקה את ההבדלים. תרבות טובה היא תרבות עשירה שבה יש מסורות תרבויות שונות שמשפחות, חוגים או אזורים מטפחים ומשמרים אותן. שימור זה אינו מונע פתיחות, הפריה והשפעה מתרבות לתרבות. אולם מחיקת תרבות אינה תרבות אלא ונדליזם. מכנה משותף רדוד אינו תרבות. בארצות רבות בעולם יש לאזורים שונים מסורת עתיקה המעשירה את התרבות הכללית של אותה ארץ ועם זאת יש גם מסגרת כללית משותפת