השתתפות בחתונה רפורמית

כבוד הרב אודסר שלום. שאלת המשך למה שאסרת לכאורה לאדם להשתתף בחתונה רפורמית של אחותו משום חיזוק ידי עוברי עבירה: ברור שאין פה לפני עיוור דאורייתא משום שאחותו תוכל להתחתן גם בלי נוכחותו. וכמה ראשונים ואחרונים סוברים שאם זה לא בתרי עברי דנהרא, אין בכלל איסור, אפילו דרבנן, עי’ מרדכי פ"ק דע"ז, רמ"א יו"ד סימן קנ"א, שדה חמד ואחרים. ואפילו אם נאמר שיש איסור מדרבנן, הרי כתב הש"ך יו"ד סי’ קנ"א סק"ו דבישראל מומר אין מצוה להפרישו ובדגול מרבבה שם מסביר שאין מצוה להפרישו כי אם כשעובר בשוגג. בנ"ד, אין איסור של מסייע לדבר עבירה מאותו טעם שאין בכך כל חיזוק למעשיהם כי הם ממילא מוחזקים ועומדים בכך ורק במי שיש יראת שמים מסוימת ויש סיכוי שע"י התוכחה אני אמנע אותו מן העבירה אז יש איסור של מסייע לדבר עבירה. ולכאורה, במי שמתחתנת בחתונה רפורמית, היא כבר מוחזקת ועומדת, אא"כ הרב מכיר אותה אישית ושאינה כזו. ואפילו אם כן מכיר אותה, האם לא על הרב לפרט לטובת הקוראים? אי השתתפות בחתונה רפורמית של אחות עלולה להרוס משפחה. האם אין להתחשב בכך לאור המקורות הנ"ל?

א.יישר כח על השאלה שמביעה רצון כנה לברר את העניין, וניכרים דברי החכמה הטמונים בתוכה. ב.תמיד, לאורך כל הדורות, התחשבו הפוסקים בשאלות פרטיות בעלות משקלים וערכים מיוחדים לגופו של ענין הנשאל, וזאת כמובן במקרים מיוחדים. אבל כאן, בשאלה הנ"ל לא פרט השואל ענינים מיוחדים ובעקבות כך התשובה ניתנה באופן הכללי ללא שיקלול מערך שיקולים פרטיים. (השואל בכלל הדגיש את נושא הברכה, תוקף הנישואין והצרכת הגט במקרה של פרידה ) ג.אכן אני עומד מאחרי הדברים שכתבתי, ומבקש אני לדייק במה שכתבתי בתשובה (שנכתבה לפני כשבע שנים.. ) "השתתפות ב"חתונה" זו יש בה משום חיזוק ידי עוברי עבירה". אם ישים לב השואל שלא כתבתי את המילה "אסור" וכדו' . אלא "יש בה משום.." ויש הבדל גדול בין הדברים. ד.נסביר - אכן בש"ס ובפוסקים המושג חיזוק ידי עוברי עבירה מופיע בכל מיני מקרים ודוגמאות, נציין רק חלק מהם, המשנה במסכת גיטין בסוף פרק חמישי (ס"א: ) ובמסכת שביעית פרק ה' משנה ט' "מחזיקין ידי נכרים בשביעת אבל לא ידי ישראל " וכן "משאלת אישה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה...ולא תטחן עימה ... לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה" וכן בגמרא במסכת בבא קמא דף קי"ח עמוד ב' בדבר שלא קונים מכל מיני אנשים ובעלי מקצוע החשודים שהם יגנבו על מנת למכור וזאת מפני שבכך אנו מחזקין ידי עוברי עבירה (ועיין גם בספר החינוך מצוה רכד ) ובעוד מקומות רבים. עיון במקורות מעלה שפעמים חז"ל השתמשו במושג "חיזוק ידי עוברי עבירה" באופן שללא עזרתו של המסייע עובר העבירה לא יכל לעבור אותה, ומדין "לפני עיוור" המוכר לנו. אך לפעמים נראה שחיזוק ידי עוברי העבירה נאמר אף במקום שהם לא היו המאפשרים את קיומה של העבירה וגם ללא המצאותם או פעולתם העבירה הייתה יכולה להעשות וכדוגמת הדיבור באמירת שלום ליהודים העובדים בקרקע, במלאכות האסורות בשנה השביעית. הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת תרומות פרק ו' היטיב לנסח ולהגדיר את המושג : " הכלל אצלינו אין שליח לדבר עבירה. והעושה את העבירה בעצמו הוא שמענישין אותו בית דין. והמתעהו ומביא אותו לידי מכשול, או שצוהו על העבירה, או שסייעו עליה באיזה סיוע שהוא, אפילו בדיבור מועט, נענש בידי שמים כפי ערך מה שעשה בסייעו או בהוקישו את חבירו. ואינו מתחייב שום עונש מכל העונשים האמורים בתורה, אבל עובר הוא על מה שאמר ה' ולפני עור לא תתן מכשול אם גרם לעבירה. או שעובר על דבר ה' אל תשת ידך עם רשע אם סייע לחוטא. " נמצינו למדים שיש מדרגות רבות בדבר חיזוק ידי עוברי עבירה, חלקם הוא ברמת ה"מאפשר " את קיומה של העבירה אשר עליו אנו עוברים בדין "לפני עיור" ובו יהיה שייך לדון במה שהערת לגבי "תרי עברי דנהרא" ולגבי ישראל מומר ותינוק שנשבה בזמן הזה וכל הדינוים האלו. אך יש מדרגות אחרות שאין נענשים עליהם בדיני אדם, ואין בית דין שבעולם הזה יכול לתת עליהם את דינו אך למרות זאת יש בהם חטא במדרגות גבוהות ועדינות וברור שלא ניתן לתת כשרות "מהדרין" על מעשים מעין אלו. וגם ה"חתם סופר" בפירושו למשנה במסכת גיטין ציטט את דיברי הרמב"ם הללו ופסקם, וזה לשונו : "לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה, ברמב"ם משנה ג' פ"ו דתרומו' פי' הטעם דכתיב אל תשת ידך עם רשע ע"ש צריך לומר היכי דבלא סיועי' לא נעשה העבירה איכא משום לפני עור לא תתן מכשול והיכי דאינו רק מסייעו ומישרו ה"ל אל תשת ידך עם רשע" ה. באופן כללי, העמידה, ההשתתפות בשמחה הזאת, הנקראת "נישואין רפורמים" הרי היא נותנת לגיטימציה לסוג של מערכת הקוראת תגר על מסורת ישראל וחכמיהם, בעריכת חופה וקידושין כפי שנמסרה דור אחר דור, ממשה רבנו בסיני ועד זמננו אנו. מערכת השוללת את סמכותם של חכמינו שנסמכו תלמיד מפי רבו תלמיד מפי רבו, לבא ולומר ולפרש לנו את דיברי התורה הקדושה, וכמה סימלי הדבר שהחתן אומר בעת הקידושין (מעבר למשמעויות ההלכתיות הטמונות בה ) "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" נתינת לגיטימציה כזו למערכת הנ"ל אף שאין ביכולתו של המשתתף למנוע ולחילופין אין הוא מסייע בידיים במעשה העבירה יש בה מישום "חיזוק ידי עוברי עבירה" , ולזאת כיוונתי בתשובתי הנ"ל. ו.את התשובה הנ"ל כתבתי לפני מס שנים כאמור ומורי ורבי הרה"ג הרב אברהם יצחק כלאב שליט"א - אב"ד בירושלים עיה"ק סמך ידו על תשובה זו, ומה שמחתי למצוא שאף שניים מגדולי הרבנים ומורי ההוראה של הציבור הציוני דתי הרה"ג יעקב אריאל שליט"א והרה"ג דב ליאור שליט"א מורים אף הם כן להלכה למעשה. ז. כפי שכתבתי, כאשר ישנו מקרה פרטי, בעל שיקולים נוספים , יש לגשת לרב פוסק , מורה הוראה ולפרוט בפניו את הדברים ולקבל ממנו הלכה למעשה לאחר שקלול הדברים. אך ברור שהמדיה הזאת, בתפוצת הפרסום הזאת, היא לא מקום שניתן לפרסם בו הוראות פרטיות. יישר כח