שאל את הרב

  • הלכה
  • המניין

התחלת חזרת הש"ץ וקדיש במניין מצומצם

undefined

הרב בנימין במברגר

י"ט שבט תשע"ד
שאלה
האם כשמתפללים מנחה או ערבית במניין של 10 אנשים או קצת יותר חייבים להמתין עד שיסיימו 10 אנשים בכדי להתחיל חזרת הש"ץ או קדיש?
תשובה
שלום וברכה. הגמרא במסכת מגילה (כג, ב) אומרת: "אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: דאמר קרא (ויקרא כב, לב( 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' - כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. זהו המקור לכך שקדיש, ברכו וקדושה צריכים לומר במניין של עשרה גברים. "אמר רבי יוסי קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו והא תנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם הוא דאמר כרבי יהושע בן לוי דאמר ריב"ל אף על פי שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף לעשרה" (ברכות מז, ב). ונחלקו הראשונים האם הלכה כרבי יהושע בן לוי, שקטן מצטרף לעשרה, או אין הלכה כמותו. השולחן ערוך (אורח חיים נה, ד) פסק שלא כרבי יהושע בן לוי, ואילו הרמ"א כותב שבשעת הדחק יש נוהגין להקל ולסמוך על ר"ת שפוסק כמותו. בהגהות מיימוניות (הלכות תפילה, פרק ח, אות ט) מביא בשם הר"ם, שאם אחד מהעשרה התחיל להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם לקדושה הוא מצטרף לדין עשרה, שאינו פחות מקטן המוטל בעריסה. ולמרות שאיננו פוסקים שקטן מצטרף, זה מאחר והוא אינו בר דעת להבין, מה שאין כאן. ומוסיף הבית יוסף על דבריו, שמכאן למד רבי יעקב בי רב, שאף ישן מצטרף לקדיש ולקדושה, שמאחר ויש כאן עשרה בני קדושה השכינה שורה עליהם. ומביא בבית יוסף, שגם האגור כתב בשם המהרי"ל שישן מצטרף. וזה לשון השולחן ערוך (סימן נה, ו): "ואם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפילו הכי מצטרף עמהם". המגן אברהם (ס"ק ט) כתב שלכתחילה יש להעיר אותו אולם אם לא רצה לעמוד אין צריך להמתין. הט"ז (ס"ק ד) חולק על השולחן ערוך וסובר שישן אינו מצטרף למניין, אולם הוא מסכים שמי שמתפלל מצטרף מאחר והוא יכול לשתוק ולהצטרף מדין שומע כעונה. משנה ברורה (ס"ק לב) מוסיף, שבישן צריך תשעה ועונים והוא אולם במתפללים יכולים גם ארבעה להצטרף, העיקר שרוב המניין שומע את ברכת החזן. הטור (אורח חיים, סימן קכד) כתב: "וכשאין תשעה בבית הכנסת המכוונים לברכת שליח צבור, קרוב בעיני להיות ברכת שליח צבור ברכה לבטלה, כי נתקנה ברכת שליח צבור לאמרה בעשרה וכשאין תשעה המכוונים לברכותיו נראה כברכה לבטלה". השולחן ערוך (סעיף ד) פסק כטור להלכה: "כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן". יוצא אם כן, שיש סתירה בדברי השולחן ערוך, שבסימן נה כתב שגם מתפלל וישן מצטרפים למניין, ואילו בסימן קכד הוא כתב, שאם אין תשעה שעונים 'אמן' הרי זו ברכה לבטלה. המגן אברהם (סימן נה, ס"ק ח) כתב בשם המהרי"ל, שלמרות שהשולחן ערוך כתב בסימן קכד שאם אין עשרה קרוב להיות הברכות של החזן לבטלה, למעשה לא נוהגים כך שהרי אנו מצרפים גם מי שמדבר בתפילה ואינו שומע היכן החזן מתפלל. אולם למגן אברהם מדובר באחד בלבד שעדיין מתפלל. גם הדרישה (סימן קכד, אות א) סובר שאפשר להתפלל חזרת הש"ץ ברוב מניין שומעים, והוא מסביר את דברי טור 'קרוב בעיני' (ואולי כך גם את השולחן ערוך 'קרוב הדבר'), קרוב אבל לא ממש. לעומתם, בשולחן ערוך הרב (סימן נה, ז) כתב חילוק היכול ליישב את הסתירה. בקדיש ובברכו מספיק שיהיו עשרה אנשים בחדר (וכן גם בקדושה במקרה שהחזן עוד לא התפלל) אולם בחזרת הש"ץ צריך דווקא תשעה שיכולים לענות אמן. ובכף החיים (אות מח) כתב חילוק זה במפורש (אולם הוא לכתחילה כותב שעדיף ששמונה כבר סיימו את תפילתם). לכן למעשה: תמיד עדיף להמתין שיהיו עשרה שעונים אמן על חזרת הש"ץ או הקדיש בערבית. אולם אם יש המאריכים מעט בתפילתם, בתפילת ערבית ניתן להתחיל קדיש כשיש שישה (עם החזן) שסיימו את תפילתם. בתפילת מנחה ושחרית, לכתחילה יש לחכות לעשרה אולם אם יש שמאריכים את תפלתם הרבה או שממהרים לסיים לפני שקיעה או סיבה אחרת, ניתן להתחיל כשתשעה סיימו, ואם צריך אף כשיש שישה שסיימו. במקרה כזה רצוי שהחזן יתנה, שאם הדין שצריך תשעה עונים הרי שתפילתו נדבה (עצת המשנה ברורה בסימן קכד, ס"ק י"ט במקום שמדברים בחזרת הש"ץ). תנאי זה אפשר לעשות רק ביום חול ולא בשבת, שאין תפילת נדבה בשבת. אדם שהגיע מאוחר ומתפלל מילה במילה עם החזן מצטרף לכל השיטות לעשרה. המסקנה למעשה כתובה גם באישי ישראל פרק טו, ב, ובפניני הלכה, הלכות תפילה, פרק ב, אות ז.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il