שאלה
בס"ד
קיימת שאלה בנושא היחס לאישה ביהדות שמטרידה אותי מאוד: אף פעם לא הצלחתי להתחבר או להבין את הביטוי "בת ישראל כשרה". מדוע משתמשים במונח הזה? אוכל וכלים צריכים להיות כשרים, לכן מוזר לומר שאישה צריכה להיות כשרה. נשמע לי שיש פה מעין החפצה (מלשון חפץ) של האישה. ומדוע לא אומרים איש כשר אלא רק האישה צריכה להיות כשרה?
השאלה הזו קיימת אצלי כבר המון זמן אבל עד התקופה האחרונה היא לא הטרידה אותי במיוחד. ב"ה זכיתי להתחתן לפני שלושה חודשים ואני מאוד מאושרת! בשבוע שלפני החתונה, כשעשיתי לראשונה את בדיקות הטהרה יחד עם כל ההתרגשות הרגשתי גם לא נוח במובן מסוים. המחשבה שאם תהיה בעיה כלשהי ואצטרך להראות את עד הבדיקה לרב, והוא יאמר אם אני טהורה או לא, גרמה לי להרגיש כמו חפץ, כאילו אני סיר או מחבת שצריכים בירור הלכתי אם הם כשרים... עם הזמן התרגלתי לכך, אך עדיין השאלה הזו מטרידה אותי.
יתכן שאפשר לומר שמכיוון שלאשה ניתנה מתנת הבאת החיים לעולם נדרשים ממנה דברים אחרים, שלא נדרשים מהאיש, ולכן היא צריכה להיות כשרה. אבל גם מתוך ההסתכלות הזאת מאוד לא נוח לי השימוש במונח כשרות ביחס לאישה כמו ביחס לאוכל ולכלים. הייתי מצפה שתהיה התייחסות למובן העמוק יותר, הנשמתי, ולא רק התייחסות טכנית כזאת של כשרות – כן או לא.
אולי יהיה מי שיגיד שזו רק צורת ביטוי ולמה אני עושה מזה עניין, אבל אמירה כזאת אינה נכונה בעיניי. אנו רואים חשיבות רבה למילים שיוצאות מפינו, כל שם מבטא התייחסות מסוימת, ולכן אני מרגישה שהבחירה בביטוי "אישה כשרה" מכיל בתוכו תפיסה שאני לא מבינה ושגורמת לי להרגיש לא טוב.
אני משערת שבגלל שלאישה יש הגבלות רבות בתחום הגופני (צניעות וטהרה), הגבלות שמכילות בתוכן דינים רבים יש צורך בבירור הלכתי מדוקדק שקובע אם האישה כשרה או לא. אך גם מתוך ההסתכלות הזאת אני לא מרגישה בנוח להיקרא כשרה... ואם כך גם לאיש ישנם דינים המיוחדים רק לו, כמו שמירת הברית למשל. מדוע הוא לא נקרא איש כשר?
אשמח מאוד להעמיק בנושא זה כדי שאמצא תשובה שתגרום לי להרגיש טוב יותר עם התייחסות הזאת אל הנשים.
תודה רבה
תשובה
שלום רב:
בלשון המדרשים דווקא מצאנו לשון של כשר על האיש יותר מאשר על האישה. כך מצאנו במקומות הבאים:
ילקוט שמעוני במדבר - פרק יא - רמז תשלו
זקני העם מלמד שאין אדם יושב בישיבה למטה אלא אם כן יושב בישיבה למעלה עד שהבריות מרננים אחריו ואומרים איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם
ילקוט שמעוני במדבר - פרק לא - המשך רמז תשפה
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא, כ"ד אלף דברי רבי ישמעאל, ר"ע אומר אלף למטה שנים עשר אלף, ומה תלמוד לומר לכל מטות ישראל תשלחו לצבא (להביא) [להוציא] את שבטו של לוי. וימסרו מגיד הכתוב שהיו בני אדם כשרין וצדיקים ומסרו נפשם על הדבר, ר' נתן אומר אחרים מסרום איש פלוני כשר יצא למלחמה איש פלוני צדיק יצא למלחמה
בתי מדרשות חלק ב - מדרש איוב
יד (ב ט) ותאמר לו אשתו עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומת אמר ר' אליעזר חס ושלום שאמרה אותה כשירה הדבר הפוגם הזה כי כן נאמר באיוב איש תם וישר וגו' אפשר שהיה [הוא] כשר ואשתו לא היתה כשירה ולמה אמרה לו כן אלא אמרה [לו] התפלל לפני המקום שתמות כדי שתלך מן העולם הזה נקי ושלם וצדיק עד שלא תבא לידי חטא אלא ברך אלהים ומת שאין אתה יכול לקבל את הצער ותהא תוהה:
תנא דבי אליהו רבה פרק כ
ולא גלגל הקב"ה והביא סנחריב לעולם אלא בשכרו של אשור שהיה איש כשר ובו היה עצתו של אברהם אבינו, ולא גלגל הקב"ה והביא נבוכדנצר לעולם אלא בשכרו של אויל מרודך בנו מפני שנהג כבוד לאביו שבשמים ולא גלגל הקב"ה והביא פרס ומדי לעולם אלא בשכרו של כורש שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהחריבו העכו"ם את בהמ"ק.
בלשון שלנו אני לא יודע מי עדיין משתמש בלשון זאת. ודאי שיש צדק בהרגשתך שההתיחסות של מאמרים מעין אלו נותנים תחושה שהעיקר שתהיה אישה כשרה. ודאי שאין כוונה ואין החשבה של האישה כחפץ. דווקא התרבות המערבית הקלוקלת היא זו שפוגעת בנשים בכיוון זה. בנוגע לבדיקות של האישה ודאי שלא מדובר על היות האישה חפץ. מדובר על דיני איסור והיתר שלא באו לדון את האישה ואת ערכה. אישה שאסורה אינה אישה שהיא פחות טובה. יש דיני טומאה וטהרה ורק הנשים בגלל עדינותן שייכות לרובד זה של החיים. אצל הגברים ענין זה שייך רק למי שנוהג מנהגי חסידות.
כל טוב
