ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נטילת ידיים לפני ואחרי עלות השחר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א אדר א' תשע"ד

נטילת ידיים לפני ואחרי עלות השחר


הרב עזריה אריאל

שאלה:
מי שכבר לפני עלות השחר נטל ידיו ,האם יכול להקל לא ליטול שוב שיגיע עלות השחר [כי סובל מפצעים בידיו] על סמך הגמרא ביומא כב- אמר רבי יוחנן אם נטל ידיו בלילה לצורך הרמת הדשן בעלות השחר אין צריך לקדש ידיו שוב, ופסק זאת הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש ה, ט?

תשובה:
לשואל, שלום!
נראה שבשעת הדחק אכן אפשר להקל בדבר.
בשו"ע סי' ד סי"ד כתב: "השכים קודם עמוד השחר, ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת, כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים. (הגה: ויטלם בלא ברכה)".
מקור הספק, כפי שביאר במגן אברהם סקי"ג, תלוי בטעמים השונים לנטילת ידים בשחרית: לדעת הרשב"א הטעם הוא שהאדם בבוקר דומה ככהן הניגש לעבודה; ולפי טעם זה במקרה הנדון כאן אין צורך בנטילת ידים נוספת. אך לפי הטעם לנטילת ידים משום 'רוח רעה' השורה עליהם בלילה - יתכן שגם במקרה זה צריך ליטול (כפי שכתב ב'ארחות חיים' המובא בבית יוסף), והדבר תלוי בשאלה האם ה'רוח רעה' היא תוצאת הלילה או תוצאת השינה.
הגמרא שהבאת, שלפיה כהן המקדש ידיו ורגליו קודם אור היום אינו צריך לקדש שוב בהאיר היום, מוכיחה את דברי המגן אברהם שעל פי הדימוי של הרשב"א לכהן הניגש לעבודה אין צורך בנטילה נוספת, ואכן, במור וקציעה בסי' ד הוכיח משם כאמור. אבל לכאורה אין משם ראיה לעניין 'רוח רעה', כי יתכן שהכהן לא היה צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור אבל כן נטל ידיו משום רוח רעה. ובעיקרו של דבר, נראה שבבית המקדש לא חששו לענייני רוח רעה (עיין שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סי' צה אות א; ועיין גם יומא עז ע"א לעומת תוספתא יומא פ"ד ה"ב, ואכמ"ל). אם כן, גמרא זו שהבאת איננה פושטת את הספק של השולחן ערוך.
אולם בברכי יוסף כתב בשם האר"י וגוריו שבמקרה זה הנדון בשו"ע אין צורך ליטול ידים כלל, אפילו היה ער כל הלילה ולכן לא נטל כלל וכל שכן כשנטל קודם עלות השחר, ולדעתם רק השינה מחייבת נטילה משום 'רוח רעה'. גם המהרש"ם (ב'דעת תורה' על השו"ע סי' ד) הכריע על פי גמרא זו שהבאת שאין צורך ליטול ידיו כלל. המלבי"ם (ארצות החיים סי' ד, 'ארץ יהודה' סק"ט) האריך לדון בזה, ואף כתב שנהגו כשקמים לסליחות לפני עלות השחר שלא ליטול ידיים שוב, אך הסיק שראוי לבעל נפש להחמיר כדברי השולחן ערוך.
מכל מקום, מאחר שהחיוב רק משום 'רוח רעה' (ועיין מגן אברהם סי' קעג סק"א, שבימינו כמה דברים שנאסרו בגמרא משום רוח רעה אינם מזיקים), ואף הוא מסופק ושנוי במחלוקת, מסתבר שמי שהנטילה קשה לו בגלל פצעים וכדומה רשאי שלא ליטול (ועיין גם שו"ת אבני ישפה ח"ג סי' א עמ' ג, שבחיוב נטילה משום רוח רעה לא מצינו חיוב הליכה בשיעור מיל כמו בנטילת ידים לסעודה).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il