שלום הרב. ראיתי שהרב כתב שאם אדם אכל משהו, סיים לאכול ורוצה לשתות עכשיו, אם הברכה האחרונה של המאכל הוא נפשות ראיתי שהרב פסק שיברך נפשות ויכוון רק על האכילה ולא על השתיה. אני הרבה זמן מחפש את המקור לכך, אפשר את המקורות של הרב? תודה רבה!

למשל, אדם שאכל תפוח, שתה כוס מים, הוא הולך מהמקום וגמר את התפוח אבל הוא עדיין רוצה להמשיך לשתות מים בצד השני של האולם - במצב כזה שיברך נפשות ויתכוון לא לצאת ידי חובה על השתיה, אלא רק על האוכל. אני לא חושב שיש מקור לזה, אמרתי את זה מסברא. הסברא אומרת שמן הסתם אדם פוטר בברכה את הכל וגם למאן דאמר שמצוות לא צריכות כוונה אם אדם מכוון לא לצאת ידי חובה הוא לא יוצא, וכאן הוא לא רוצה לצאת ידי חובה על המים כי רוצה להמשיך לשתות, לכן הוא יכול לברך ולפטור רק את המאכל.