ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לימוד לפני התפילה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז אדר א' תשע"ד

לימוד לפני התפילה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום! בבית הכנסת היחיד במושב בו אני גר מתחילים להתפלל שחרית בשבת בשעה 9:00.
אני נוהג להגיע בסביבות השעה 7:00, לומר ברכות השחר וברכות התורה, לקרוא קריאת שמע בזמן, וללמוד גמרא.
א. האם אני נוהג בסדר הנכון?
ב. באיזה שלב לומר את התפילה שאומרים בכניסה לבית המדרש?
ג. את התפילה שאומרים ביציאה מבית המדרש - לומר מיד לאחר הלימוד, או כשאני יוצא מבית הכנסת לאחר התפילה?

תשובה:
לשואל, שלום!

א. אתה עושה בסדר הנכון, אך יש לדעת שזוהי ההכרעה הנכונה בין שתי ברירות שאינן לכתחילה [אני כותב זאת משום שהתשובה מתפרסמת גם לעיני אנשים שיש להם הברירה להתפלל עם הציבור בזמן הרצוי]. היה רצוי לומר גם את ברכות קריאת שמע עד "גאל ישראל" עד סוף זמן קריאת שמע. הדין שברכות ק"ש נאמרות גם בשעה רביעית, כדין תפילה (שו"ע סי' נח ס"ו), הוא רק בדיעבד, ולכתחילה מכיוון שקבעו חז"ל שהצורה לכתחילה לקיום מצוות ק"ש היא עם ברכות אלו הרי שזמנן צריך להיות כזמן ק"ש. ראיה לדבר משיטת הראשונים שסוברים שהעניין של ותיקין ו"ייראוך עם שמש" הוא מצד קריאת שמע ולא מצד התפילה (עיין שו"ת רמ"ע מפאנו סי' א, שפירש שלשיטה זו "עם שמש" היינו קודם השמש), והרי מפורש בגמ' (ברכות ט ע"ב): "כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום", כלומר, קוראים ק"ש עם ברכותיה עד הנץ ובנץ מתחילים תפילת העמידה, וזאת כדי שגם ברכת גאל ישראל תהיה "עם שמש", לפני הנץ. וכך לשון הרמב"ם (הל' ק"ש א,יא): "ואי זה הוא זמנה ביום? מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו עישור [כצ"ל] שעה קודם שתעלה השמש" (כלומר, יתחיל ברכת יוצר המאורות שש דקות לפני הנץ כדי שיספיק 'גאל ישראל' עד הנץ). הרמב"ם כאן לא הזכיר כלל את התפילה וסמיכת גאולה לתפילה (שהוזכרה רק בהל' תפילה ז,יז), ומכאן שזהו דין בהלכות ק"ש, שגם ברכותיה תהיינה בזמנה, למרות שאינן ממש ברכות המצווה וכברכות ההלל ויש להן קיום בפני עצמן. וכך כתב בספר 'אשי ישראל' (פרק יח הערה יא בשם שו"ת פרי יצחק ח"א סוף סי' א) שלדעת הגר"א (המובאת בביאור הלכה סי' מו ס"ט ד"ה כי), שלכתחילה אין לקרוא ק"ש בלא ברכותיה, הוא הדין שיש לקוראה עם ברכותיה בתוך זמן ק"ש.
מאידך ציין באשי ישראל למשנ"ב סי' קיב סק"ד וז"ל: "עיין 'פרי חדש' שהזהיר מאוד שלא לעבור על ידם [על ידי הפיוטים] זמן ק"ש ותפילה... ואם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש על ידי אריכתם לא ימתין עליהם, אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר 'ד' אלהיכם אמת' ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר". משמע מדבריו שברכת גאל ישראל יכולה להאמר גם אחרי זמן ק"ש, כאשר הברירה היא לוותר על סמיכת גאולה לתפילה או להקדים את תפילתו לתפילת הציבור.
אם כן, למעשה מאחר שהציבור אצלכם מתפלל מאוחר ואומר את ברכות ק"ש רק בסביבות 9.30, נכון לעשות כמו שאתה עושה לקרוא ק"ש בלי ברכותיה לפני התפילה ולאומרה שוב עם ברכותיה עם הציבור.

ב-ג. תפילת בית המדרש נועדה בעיקרה ללימוד עם זיקה להלכה, כפי שמתבאר מהנוסח שלה. לכן הסדר הנכון הוא לומר אותה לפני התחלת לימוד הגמרא, שקשור גם להלכה (אם כי בערוך השלחן סימן קי סעיף טז לימד זכות על לומדי הגמרא שנמנעים מלומר אותה, מפני שאינם עוסקים בהלכה למעשה, בניגוד לבית המדרש של חז"ל שהלימוד בו היה "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא"). כמו כן לגבי הסיום, נראה שנכון לאומרה בסיום לימוד הגמרא ולא להמתין לסוף התפילה, מפני שלימוד התורה בקריאת התורה איננו סוג הלימוד המחייב תפילה זו. ואם יש לך לימוד נוסף במשך היום - יש לומר את התפילה בסוף הלימוד המאוחר יותר ביום.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il