- הלכה
- נוסח והגייה
"מודים אנחנו לך"
שאלה
למה אומרים מודים אנחנו לך ולא לך (קמץ)?
ומתי מדברים על ה’ בלשון זכר ומתי בלשון נקבה?
תשובה
לשואל שלום,
על שאלה זו השיבני הרב יואל קטן שליט"א, כי אצל חז"ל קיים שימוש רחב בגוף שני עם ך שוואית לזכָר, ולמרות שקשה למצוא בזה עקביות או כללים ברורים נראה שהתופעה נפוצה יותר בלשון הפסק.
על כך אבקש להוסיף מבט רוחני, ששמעתי ממו"ר הרב דוד חי הכהן שליט"א:
מובן שעצמותו יתברך נשגבת ונעלמת, רק פעולותיו ניכרות בעולמנו. השימוש בזכר או נקבה כלפי הבורא יתברך הוא ביטוי להופעותיו השונות:
כשאנחנו מודים לה' על השגחתו ושמירתו עלינו בהווה ובעבר, אנו משתמשים בלשון נקבה: "מודים אנחנו לך", "כי מעולם קוינו לך", כי הטיפול בהווה ובעבר אופייני יותר להשגחה האמהית. מאז הלידה מגדלת האם את הילד ודואגת לצרכיו, לרווחתו ולשמחתו. בשנים אלו טבעי הדבר שהילד קשור יותר לאמו מאשר לאביו.
כשהילד מגיע לבשלות רוחנית מתהדק יותר הקשר עם האבא. קשר זה שייך יותר לדרכו העתידית בחיים. האב הוא הטורח בדרך כלל בעזרה לבנו ברכישת דירה, בסידור פרנסה וכדו'. האב גם מוריש את נחלתו לבניו אחריו. לכן כשאנו עוסקים בציפיות לעתיד אנו עוברים ללשון זכר. למשל: "לדור ודור נודה לך" או "לך נאה להודות".
בברכה נאמנה
הברה אשכנזית מול ספרדית
הרב אליעזר מלמד | כ"ה אדר א' תשס"ג
נלחם על כל מילה בתפילה
הרב אוריאל טויטו | י"ב שבט תשפ"ב
מי חיבר את התפילה?
הרב אוריאל טויטו | כ"ח תשרי תשס"ט

תפילה בעברית בלי להבין או תפילה בשפה אחרת שמבינים?
הרב נועם דביר מייזלס | ה שבט תשפ"א

הרב רפאל וסרטיל
רב בגרעין בית מוריה - באר שבע עורך תכני לימודים בתנ"ך למערכת החינוך. עורך ספרי קודש.

השפה העברית
ד ניסן תשע"ב

יונתן/יהונתן בתנ"ך
כ"ה אדר תשע"ב

שמה של ארץ ישראל
א סיון תשע"ב

למה התורה לא פירטה ענייני אמונה
י"ג סיון תשע"ב

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד
מצבה האומלל של מדינה המברכת את ישראל
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | א מרחשון תשע"ט

ברכה על הקשת
רבנים שונים | ו מרחשון תשס"ט

לבישת ציצית בבית הכסא
הרב יצחק בן יוסף | י"ז שבט תשפ"ג
כניסה למקור מים בזמן מחזור
הרב בנימין במברגר | ט"ז שבט תשפ"ג

שלושת השבועות - לא לעלות החומה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו שבט תשפ"ג
