ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמיעת דברי תורה או ניגונים בעת כתיבת סת"ם | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז אדר א' תשע"ד

שמיעת דברי תורה או ניגונים בעת כתיבת סת"ם


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום כבוד הרב שליט"א
רציתי לשאול האם סופר סת"ם יכול לסמוך על פוסקים שמתירים לשמוע דברי תורה או ניגונים בשעת כתיבת סת"ם?

בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי’ ו כתב שרע עליו מאוד מנהג סופרים לשמוע ניגונים או שיעורי תורה בעת הכתיבה. אולם, בשו"ת משנת יוסף ח"ו סי’ קו כתב שאדם שנצרך לכך ביותר וכגון שכותב שעות רבות ועלול ליפול לעצבון מחמת השיממון רשאי להקל בכך לפי שמן הסתם יכול לכוין לשני הדברים כאחד, לכתיבת הסת"ם ושמיעת השיעור. אלא שיקפיד לכבות את הטייפ לפני כתיבת השם. והוסיף שהגאון הצדיק רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל היה שומע משניות בעת כתיבתו. בהוראות בד"ץ העדה החרדית נכתב שאין לשמוע טייפ בעת הכתיבה.

תשובה:
לשואל, שלום!

לענ"ד סופר צריך בעניין זה לבדוק את עצמו: אם למרות הנגינה נשמרת בתודעתו הידיעה שהוא כותב סת"ם, האווירה רצינית ומכובדת, מלאכתו נעשית בצורה מדויקת והנגינה משפרת את מצב רוחו ומאפשרת לו להתמיד יותר בכתיבה - הדבר מותר, וכשיגיע לשם ה' יפסיק את המוסיקה ויתכוון לקידוש השמות כדין. ואם הוא רואה שהנגינה מסיחה את דעתו וגורמת לו פיזור נפש, וכל שכן קלות דעת או רשלנות וחוסר דיוק - אסור לו לשמוע שירים תוך כדי עבודתו.

הדעה האוסרת לחלוטין את שמיעת השירים מבוססת על פרשנות אפשרית לדברי שו"ע הרב או"ח סי' לב סל"ב, האומר שלכל אורך הכתיבה הסופר צריך להתכוון לשם כתיבת תפילין. אך דברי שו"ע הרב אינם מוסכמים וגם כוונתו איננה ברורה, האם בא לדרוש מחשבה חיובית (אקטיבית) בכל הכתיבה או בא רק לשלול כתיבה שבה מחשבת הסופר תפוסה לגמרי בעניינים אחרים.

לא אאריך בעניין זה, ואסתפק בהפניה לספר 'בירורי חיים' מאת הרב חיים סגל, חלק ד סימן יג, שדן בנושא בהרחבה - אף הביא את השבט הלוי והמשנת יוסף שהבאת - והראה שמבחינה הלכתית הדבר מותר ושמבחינה מעשית בדרך כלל שמיעת השירים מועילה וגם נהוגה אצל סופרים יר"ש (בפרט כשכותבים תפילין ומזוזות ולא תוכן מתחלף כמו ס"ת, העבודה המונוטונית מפריעה למצב הרוח וגם עלולה לגרום למחשבות זרות). יש להוסיף ראיה מסוימת מכך שבבית המקדש שירת הלויים ליותה את העבודה, למרות שגם עבודת המקדש צריכה להעשות "לשמה", ולא חששו שהשירה תפריע למחשבה "לשמה". וכמובן כל דברינו בשירת קודש בלבד; לא שירת חול וגם לא תכני קודש שהשמיעה שלהם דורשת ריכוז (ומה שסיפרת על הרב זילברמן זצ"ל, כנראה מרוב בקיאותו במשניות שמיעתן לא דרשה את כל תשומת לבו).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il