- שבת ומועדים
- ראש חודש והלוח העברי
953
שאלה
לרב שלום.
כיצד קובעים את סימן השנה (כגון: השא, הכז וכו’)?
אם אני הייתי רושם לוח שנה הייתי צריך לדעת כמה ימים יהיו בחודשים מרחשוון וכסלו אך אני לא יודע.
תודה רבה
תשובה
לשואל, שלום!
שאלתך רחבה מדי למסגרת זו ואסתפק בכללים בסיסיים:
א. הסימן בן שלוש האותיות מציין שלושה דברים:
1. האות הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו חל ראש השנה (כידוע "לא אד"ו ראש" ולכן האפשרויות הן בגה"ז).
2. האות השניה מציינת האם חודש חשוון וכסלו יהיו מלאים או חסרים (לגבי שאר החודשים המצב קבוע), וזאת בשלוש אפשרויות שונות: ח - "חסרה" - שניהם חסרים. כ - "כסדרה", חשון חסר וכסלו מלא. ש - "שלמה", שניהם מלאים.
3. האות השלישית מציינת את היום בשבוע שבו חל יום טוב ראשון של פסח (ומכיוון ש"לא בד"ו פסח" האפשרויות הן אגה"ז).
ב. כדי לדעת את מספר הימים בחודש חשוון וכסלו עליך לדעת תחילה האם השנה פשוטה או מעוברת וכן באיזה יום בשבוע יחול ראש השנה בשנה הבאה. קיימות חמש אפשרויות:
1. אם ההפרש בין שני ראשי השנה הוא שלושה ימים (למשל, זה ביום שני וזה בחמישי), השנה היא פשוטה וחסרה (שנים עשר חודשים שאחד מלא ואחד חסר כרגיל הם 354 ימים, שמתחלקים בשבע עם שארית ארבע. אם ההפרש בין ראשי השנה רק שלושה ימים זה אומר שאורך השנה 353 ימים, שמתחלקים בשבע עם שארית שלוש, ומכאן שגם כסלו חסר).
2. אם הוא ארבעה ימים - היא פשוטה וכסדרה. (כאמור, שנים עשר חודשים שאחד מלא ואחד חסר הם 354 ימים, שמתחלקים בשבע עם שארית ארבע)
3. אם הוא חמישה ימים - זוהי שנה מעוברת חסרה או פשוטה ושלמה. (383 או 355 ימים, מתחלקים בשבע עם שארית חמש)
4. אם הוא ששה ימים - היא מעוברת וכסדרה. (384 ימים, שארית שש)
5. אם הוא שבעה (או בניסוח אחר - אפס, כלומר, שני ראשי השנה באותו יום בשבוע) - היא מעוברת ושלמה (385 ימים שמתחלקים בשבע ללא שארית, כמו שנה זו, שכן ראש השנה תשע"ד ותשע"ה חלים ביום חמישי, וזוהי שנה מעוברת וחודש חשוון וכסלו מלאים).
ג. הקביעה האם השנה פשוטה או מעוברת תלויה במחזור הקבוע של תשע עשרה שנים, לפיו השנים ג, ו, ח, יא, יד, יז, יט הן שנים מעוברות. (שנת ה'תשע"ד - 5774, חלק את המספר ל- 19 ותמצא שארית 17, כלומר, אנחנו בשנה ה- 17 למחזור).
ד. הקביעה באיזה יום בשבוע יחול ראש השנה תלויה במולד הלבנה בחודש תשרי. "המולד האסטרונומי" או "המולד האמיתי" הוא הזמן בו הלבנה נמצאת בין כדור הארץ לבין השמש בנקודה הקרובה ביותר לשמש, כך שהשמש מאירה רק את הצד שפונה אליה ואילו הצד שכלפי כדור הארץ אפל לגמרי ולכן איננו רואים את הלבנה כלל, עד שיחלפו כ- 24 שעות. משך הזמן בין מולד בחודש מסוים לבין המולד בחודש הבא אינו קבוע לגמרי, והלוח מחושב על פי המולד הממוצע.
לפעמים צריך לדחות את ראש השנה ביום או יומיים אחרי המולד בגלל כללים מסוימים. התדירים שבהם: לא אד"ו ראש, ו"מולד זקן", לפיו כאשר המולד חל ברבע האחרון של היממה צריך לדחות את ראש השנה למחר (ואם מחר הוא אחד מימי אד"ו - ידחה ביומיים). הדרך לדעת את זמן המולד דורשת הקדמות ופירוט שחורגים ממסגרת זו.
ה. לסיכום, כדי לדעת את סימן השנה עליך לדעת תחילה באיזה יום בשבוע היה ראש השנה בשנה זו ויהיה ראש השנה הבא, לדעת האם השנה פשוטה או מעוברת, ולחשב לפי הכללים לעיל סעיף ב.
יש כמה ספרים שיסייעו לך להתקדם בלימוד הנושא. לכתיבת תשובה זו נעזרתי בספר בהיר בשם 'הלוח העברי ומסלולי השמש והירח' מאת ר' שלום וילק.
לוח שנה עברי באתר