ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאיבת מי חטאת ממעיין השילוח - המשך | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ז אדר א' תשע"ד

שאיבת מי חטאת ממעיין השילוח - המשך


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום לכבוד הרב, ותודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת.
הרב כתב עפ"י הרמב"ם בהלכות פרה (ב,ז) שההזאה על הכהן העושה את הפרה היתה על ידי אותם תינוקות שגדלו בטהרה. אכן, בפירוש המשנה לרמב"ם (פרה ג,ג) נראה בפשטות שלא כפי שכתב בהלכותיו (או עכ"פ לדעת תנאים אחת בתוספתא, יעו"ש) שעדיף להזות על ידי אדם שהיה טמא ונטהר מאשר על ידי מי שלא נטמא מעולם.
גם פשטות דברי התוס’ בסוכה (כא,א) נראה שהקידוש או ההזאה לא נעשו על ידי אותם תינוקות (אלא אם כן נפרש דבריהם שהמתינו להם עד שיעשו בני י"ג כדי לקדש או להזות, וכפי שנקט החזו"א).
ואם כן, לפי דעות אלו חוזרת הקושיא מדוע לא שאבו מים חיים מהר הבית והיו חוסכים את גידול התינוקות?

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "שאיבת מי חטאת ממעיין השילוח "

תשובה:
ראשית, ראה נא שוב את סוף תשובתי הקודמת, מאחר שתיקנתי אותה.
הדעה המקובלת בראשונים היא שלתינוקות היה תפקיד לא רק במילוי מי החטאת אלא גם בקידוש או גם בהזאה על הכהן, עיין רש"י זבחים קיג ע"א ד"ה ומגדלות: "והוו אלו תינוקות נוגעין בו ומזין עליו" והר"ש והרא"ש בפרה פ"ג מ"ג: "והתינוק נוטלו", וזהו פשט המשנה שם כמו שכתב בתוס' יו"ט פרה פ"ג מ"ב.
ומה שציינת לתוס' בסוכה כא ע"א ד"ה ומביאין, שכתבו: "וקצת תימה מה מועיל מילוי זה שהיו ממלאין בתינוקות סוף סוף בעינן איש בשעת קידוש... ויש לומר דמה שהיה יכול לתקן מתקנין משום מעלה", יש לדעת שהתוס' בסוכה הם מהר"ש עצמו (עיין בתוס' בסוכה טז ע"א ד"ה דלא: "כדפרישית פרק כ"ח דכלים", וכן מוכח מכמה דיבורים מקבילים לחלוטין לפירושו), ולכן נראה עדיף להידחק בפירושם כמו שכתב בחזון נחום בפרה שם, שכוונתם לדברי התוס' יו"ט שהקידוש אכן היה על ידי קטנים משום מעלה.
באשר לרמב"ם בפירוש המשנה שציינת, נראה שמה שכתב שעדיף להזות על ידי טהור שנטמא והוזה מאשר על ידי התינוקות הוא רק לדעת רבי יהודה שמעשים אלו נעשו רק כשעלו מן הגולה, ומכאן שלדעתו התועלת בתינוקות הייתה להכין איש שלא נטמא מעולם משום שכל השאר היו טמאים, ולדעה זו פשוט שהתינוקות גם קידשו והיזו. לעומת זאת לדעת רבי שמעון שם, שנפסקה להלכה, שמעשים אלו נצרכים בכל פעם ופעם, על זה אמר הרמב"ם שלדעה זו יש עדיפות למי שלא נטמא מעולם על פני מי שנטמא והוזה.
אוסיף עוד, שלפי דעה זו שכל מעשים אלו נעשו רק כשעלו מן הגולה, מסתבר שאז טרם היתה אותה אמת מים שהביאה מי מעיין למקדש.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il