שלום כבוד הרב שליט"א אבי נמצא בשיקום בבי"ח סיעודי, וכשביקרתי אותו ראיתי שאמא שלי נותנת לו לאכול ולפני כן מברכת בשם ומלכות במקומו. לא הערתי לה ואני שואל, האם זה מותר? תודה.

לשואל, שלום ורפואה שלמה לאביך שיחיה. אין מקום לברכה זו אלא אם כן אמך אוכלת גם כן מעט. עליך לשקול אם ניתן להציע לה לאכול או שלא לברך, ואם להערכתך ההערה לא תועיל "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". הרחבה: בברכות הנהנין הכלל הוא שמי שאינו מחויב בהן כעת אינו מוציא אחרים ידי חובה. כאשר קבוצה יושבת לאכול יחד - אחד יכול לברך עבור אחרים, כנהוג בסעודת שבת, אבל כאשר המברך אינו אוכל - אינו יכול לברך (בניגוד לברכת המצוות, שבה אפילו מי שכבר קיים את המצווה יכול לברך שנית עבור מי שעדיין לא קיים, מאחר שבמצוות "כל ישראל ערבין זה לזה", עיין סימן ריג ס"ב ומשנ"ב סקי"ד). לגבי ברכה אחרונה מצינו דעות שונות בראשונים, האם דינה לעניין זה כברכת המצוות (כי אחרי האכילה כבר נוצר חיוב לברך) וגם מי שלא אכל יכול להוציא בה ידי חובה את מי שאינו בקי (כך דעת הר"ן בראש השנה לד,ב, ואילו השטמ"ק בברכות מה,ב סובר שלא, ועיין ציץ אליעזר חי"ח סי' כו,ג). ההלכה הפשוטה היא שאף בזה אי אפשר (שו"ע סי' קצז ס"ד ומ"ב ס"ק כד). ואם אביך שיחיה במצב שאינו מחויב במצוות כלל, הדבר פשוט שאי אפשר להוציאו ידי חובתו. יש אמנם שיטה יחידאית שלפיה אולי ניתן לברך ברכת הנהנין עבור אחר שאינו חייב כלל, אם אינו יכול לברך בעצמו (כך משמע מרש"י בערובין מ,ב ד"ה ליתביה לינוקא, ועיין תשב"ץ ח"ג סי' עט ורמ"א סי' תרכא ס"ג לגבי ברכת בורא פרי הגפן בברית מילה ביום הכיפורים על סמך שתיית התינוק הנימול, אע"פ שאין בזה עניין של חינוך כמובן. ואמנם שם יש תקנה מיוחדת לברך אבל מרש"י ומהתשב"ץ משמע שטעימת התינוק כשלעצמה היא סיבה מספקת להצדיק את הברכה). אבל קשה לסמוך על שיטה זו נגד פשטות הגמרא בראש השנה כט ע"א האומרת שאין לברך ברכת הנהנין עבור חברו כשאינו אוכל בעצמו, וגם בדברי רש"י אלו נאמרו מספר פירושים.