ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איך אישה וילדים יכולים לשלוח מנות? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )



איך אישה וילדים יכולים לשלוח מנות?


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום רב,

בילקוט יוסף (סימן תרצה סעיף ד’ - דיני משלוח מנות, הלכה ל’) נפסק שאשה נשואה חייבת במשלוח מנות.
וכן בנים ובנות מעל גיל י"ג, חייבים, ואע"פ שסמוכים על שולחן אביהם.
שאלתי היא - מהיכן יש להם לתת?
הרי כל מה שאישה קנתה, קנה בעלה, לכאורה.
ולילדים אין כסף משלהם לקנות. וגם אם יש כאלה שמקבלים דמי כיס, האם זה נחשב שלהם מדין תורה?
למרות שפורים לא ממש דין תורה, לכאורה, כי מי שנשבע שיתענה בפורים, אז חייב להתענות.

מה עושה את המשלוח מנות בבעלות האישה והילדים?
והאם יכולים להחליף את אותו משלוח מנות ביניהם?

תודה ובשורות טובות.

תשובה:
לשואל, שלום!
בימינו יש אומרים שדין "מה שקנתה אישה קנתה בעלה" אינו נוהג, מאחר שדרך בני הזוג לנהוג בשותפות מלאה (דיון על כך בקובץ 'תחומין' יח, מאמרי הרב דייכובסקי והרב שרמן; וראה פתחי חושן, ירושה ואישות פ"י סי"ב, דיון רחב לגבי אישה המפרנסת את בעלה).
אך השאלה במקומה לפחות לגבי הדורות הקודמים, כיצד תקיים מצות משלוח מנות? השאלה נדונה בפוסקים ונאמרו על כך מספר תשובות: א. כאשר בעל נותן לאשתו מתנה הרי היא שלה (שו"ע אה"ע סי' פה ס"ז). אם כן בעלה יקנה לה והיא תשלח (עיין כף החיים סי' תרצה אות נו; ואולי אין כוונתו שיקנה לה אלא שיאשר לה לשלוח משלו, וכדעה ג' להלן). ב. גם אם לא הקנה לה בפירוש, בדברים שיש להניח שדעתו של הבעל מסכימה להם האישה רשאית לנהוג כבתוך שלה (נטעי גבריאל, פורים, עמ' תקסא, וציין לפתחי תשובה בחו"מ סי' קצא סק"ב בשם הבית אפרים, שדייק מהרמב"ם הל' מכירה ל,ג שמכירת האישה חלה אם זכתה להסכמה בדיעבד של בעלה אפילו בדיבור בלבד ללא מעשה קניין מחודש). ג. במשלוח מנות אין כל צורך בקניין ובעלות. המטרה היא להרבות אחווה ורעות, ובכך שהאישה יוזמת משלוח לחברתה, או על כל פנים בעלה הודיע לה שהוא שולח בשמה, והמקבלת יודעת שהיא קיבלה ממנה, הרי זה משלוח מנות, גם אם נתנה משל בעלה (הגרש"ז אוירבך זצ"ל, 'הליכות שלמה', פורים, פי"ט הערה כז).
ההסבר הראשון והשלישי נכונים גם לגבי ילדים.

לשאלתך האחרונה, האם בעל ואישה יכולים לשלוח מנות זה לזו וזו לזה (אם הבנתי נכון את השאלה), הדבר שנוי במחלוקת, ועיקרה: האם מצוות "משלוח מנות איש לרעהו" נאמרה דווקא ביחס לזרים ולא לבני המשפחה הקרובה. עיין בקובץ 'פרי תמרים' לו עמ' קיט-קכא (שאין יוצאים ידי חובה); 'גם אני אודך', תשובות הרב ישראל רוט, סי' לו (שיוצאים ידי חובה). לעניות דעתי מסתבר כדעה הראשונה, וזוהי פשטות "איש לרעהו", חברו ולא בני ביתו שעמו כל השנה, וכן לשון "משלוח", שליחה למישהו שאינו בביתך. כמו כן משמע מכמה פוסקים (כגון ב'דרך החיים' לרבי יעקב מליסא, בעל ה'חוות דעת', סי' קצו,ג) שדנו על מי שיחידי בכפר, האם יכול לשלוח באופנים שבהם יש בעיה בקיום המצווה (לאבל, לרווקה, לעיר על ידי שליח גוי), ולא הציעו שישלח לאשתו (ועיין גם נחמיה ח,י; ועיין מאירי מגילה ב ע"א שכתב שמשלוח מנות "אי אפשר בשבת", ומשמע שאינו רק חשש שמא יבואו לטלטל אלא הטלטול הכרחי).


מצוות משלוח מנות


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il