ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יום ניקנור ותענית אסתר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )



יום ניקנור ותענית אסתר


הרב עזריה אריאל

שאלה:
מובא במסכת סופרים "יז-ג (וזה 800 שנה בקרוב לאחר חורבן הבית) שרבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים מפני ניקנור וחבריו ולא תלו בחורבן כלל ובספר מקבים הקדום מובא שקבעו לחוג בכל שנה ביום ההוא ובזמנם היה סנהדרין בלשכת הגזית,
איך חכמי תלמוד הבבלי יכולים לחלוק על הנקבע ולומר שבטל יום ניקנור מפני החורבן? ראיתי את הגמרא ויש חולקים וגם אם לא היה אין ביד אדם אפילו גדול לומר שבטל נגד הסנהדרין ולאחר החורבן חכמי ארץ ישראל שאצלם זה היה מסורה מדור דור עד החשמונאים והסנהדרין לחוג בי"ג באדר את יום ניקנור, ובזמננו יש החוגגים משום שמציון תצא תורה ודבר ה מירושלים ולא עם כל הכבוד מבבל.
האם למעשה צריך לחגוג את יום י"ג באדר?

תשובה:
לשואל, שלום!
ראשית עלי להעיר על הסגנון. אם יש לנו תמיהות על הגמרא ועל מנהג ישראל יש לנסח אותן בצניעות ומתוך רצון להבין, לא בסגנון מתריס.
'יום ניקנור' הוא אחד מרשימה ארוכה של עשרות מועדים הכתובים ב'מגילת תענית', רשימת תאריכים האסורים בהספד ובתענית עקב אירועים שמחים שהיו בהם, בעיקר בימי בית שני (המגילה נדפסה ע"י הרב שטיינזלץ במסכתות תענית ומגילה שלו). הדיון הוא כללי על תוקפה של מגילה זו אחרי החורבן, לאו דווקא על יום ניקנור, אם כי לגביו השינוי אכן בולט יותר, מיום האסור בתענית ליום תענית.
הגמרא במסכת ראש השנה (דף יח,ב-יט,ב) דנה באריכות האם מגילת תענית בטלה אחרי החורבן, ומביאה מחלוקת תנאים בשאלה זו: "הימים האלו הכתובין במגילת תענית, בין בזמן שבית המקדש קיים, בין בזמן שאין בית המקדש קיים - אסורין, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אסורין, מפני ששמחה היא להם. אין בית המקדש קיים - מותרין, מפני שאבל הוא להם". ומסקנת הגמרא שהלכה כרבי יוסי.
כמו כן שיטת הירושלמי בתענית (פ"ב הי"ב): "הדא דתאמר עד שלא בטלה מגילת תענית, אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אלו". וראה בהמשך שם, מעשים על אמוראי ארץ ישראל שלא חשו למגילת תענית (וכן בירושלמי מגילה פ"א ה"ד ונדרים פ"ח ה"א).
אם כן, קביעתך שזוהי מחלוקת בין חכמי בבל לבין הסנהדרין בלשכת הגזית ומנהג ארץ ישראל איננה נכונה כלל ועיקר. חכמי ישראל בזמן הבית קבעו חג, ואחרי החורבן החליטו חכמים, כולל תנאים ואמוראים בארץ ישראל, שכעת אין טעם לציין את המועדים הללו, כי האירועים שהם מציינים הפכו לחסרי משמעות, וכלשון רבי יוסי: "אבל הוא להם". האם יש טעם לחגוג ניצחון מקומי על ניקנור, שהיה חשוב מאוד בשעתו, אחרי החורבן הכללי של הארץ?
אמנם נכון הוא שבמסכת סופרים (פי"ז ה"ד) מובא מנהג 'רבותינו שבארץ ישראל' לצום שלושה ימים כנגד תענית אסתר "אחר ימי הפורים, מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין". נראה שלדעתם לא נכון להפוך יום חגיגה ליום תענית קבועה, ודיינו בכך שלא חוגגים אותו, אבל אין פירוש הדבר שהיו מציינים אותו כיום מועד, ומן הסתם גם לדעתם מותר לצום בו באופן אקראי (ועיין ר"ן על הרי"ף בתענית ז,א).
על כל פנים, אין צורך להפוך זאת לעימות עקרוני בין ארץ ישראל ובבל ולערער על המנהג שהתקבל בישראל לצום בתענית אסתר (בוודאי אינך מתכנן לצום שלושה ימים בתמורה...).



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il