שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ארבעת המינים

קיום מצווה בפירות של עץ גזול

undefined

הרב משה מאיר אבינר

י אדר ב' תשע"ד
שאלה
-אדם גנב עץ אתרוג (או כל מין מארבעת המינים), שתל בביתו, ולאחר זמן כשהעץ גדל השתמש בפריו לארבעת המינים. האם האתרוגים שיצאו מעץ זה פסולים? האם זה משנה אם חתך וגנב ענף (יחור)? האם יש הבדל בין ארבעת המינים? (פרי/ענף)? -אם גנב ענף מעץ (כל עץ), איך מחזיר את הגזילה? (איך מחשבים?)
תשובה
בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרמט סעי' א נפסק: "כל ארבעה המינים פסולים בגזול ובגנוב, בין לפני יאוש בין לאחר יאוש; אבל גזול וקנאו בלא סיוע המצוה, כגון גזל לולב ושיפהו, כשר, דקנייה בשינוי מעשה". השו"ע מחלק, אם קנה את הלולב קודם קיום המצווה הלולב כשר. ואם לא קנה פסול, ביום הראשון משום שצריך שהאתרוג היה שלך ושבאר ימים משום מצוה הבאה בעבירה וכן אם קנה בסיוע המצוה לא יצא משום מצוה הבאה בעבירה. א. גזל עץ ושתל, אם גזל עציץ שאינו נקוב או עציץ נקוב והניחו במקום שפוסקת יניקתו או עץ בלא הגוש הרי הוא כמטלטלין שיש בהם קניני גזילה ולכן קנה את הפירות שגדלו אח"כ. עיין שולחן ערוך חושן משפט סימן שנד לגבי גזל בהמה ונתעברה אם מחמתו קנה את השבח. ולדעת הרמ"א אפילו השביח מאליו קנה את השבח מדין שינוי (נתיבות) ואם גזל זמורה ונטע אותה קנה בשינוי את הזמורה עצמה שהנטיעה עצמה היא שינוי הקונה כדברי הירושלמי (ביכורים פרק א דף סג טור ד ה"ב) "האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך. גמ' - עד כדון בשגזל קרקע גזל זמורה ונטעה ולא דמים הוא חייב לו? אלא צריכא לרבנין מצוות כגבוה הן או אינן כגבוה הין תימר כגבוה הן אינו מביא ואין תימר אינו כגבוה מביא." ואם גזל עציץ נקוב או עקר עץ עם גוש יש לדון שהרי דינו כקרקע וקרקע אינה נגזלת ונראה לי לדמות מקרה זה לגזלת עבד. הש"ך בסימן שסג ס"ק ג מביא מחלוקת: הראב"ד סובר שיאוש מהני בעבד והרשב"א כותב שלא מהני. אך אפשר לומר שבעציץ נקוב גם הראב"ד יסבור שלא מועיל יאוש, כמו שמשיכה לא מועילה בקנין עציץ נקוב (שו"ע רב יא) והעציץ נחשב כברשותו של הבעלים כך גם בגזל. ודבר שברשותו לא מועיל יאוש. אבל אם קטף והעביר לאחר ודאי קונה, ביאוש (שסתם גנבה יש יאוש) ושינוי רשות ואפשר לצאת ידי מצוה. ב.לגבי גזלת זמורה חשוב לציין שיש מקומות שמותר לקחת. בבא קמא דף פ עמוד ב "ת"ר, עשרה תנאין התנה יהושע: ...ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן, וקוטמים נטיעות בכל מקום חוץ מגרופיות של זית..." רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ג: וכן התנה שיהיה אדם קוטם נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זית ואינו קוטם מן האילנות אלא בזית כביצה ובקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה ובשאר האילן מחובו של אילן לא מחודו, וכשהתיר לקטום לא התיר אלא מחדש (ענף חדש) שאינו עושה פירות אבל לא מישן שעושה פירות, ואינו קוטם אלא ממקום שאינו רואה פני חמה. צ"ע האם תקנת יהושע שייכת בזנים עם יחוס מיוחד שהפצתם תגרום נזק רב לחקלאי. ג. גנב ענף מעץ פרי, אם יש תקנת יהושע ומותר לקטום ענף אין חיוב. אך אם אין על זה תקנת יהושע או שקטם ממקום שאסור יש לדון כיוון שכיום אין אפשרות לקנות דבר כזה, אך יכול להיות שיש לענף כזה שווי רב, תלוי ביחסו של העץ. ולכן נראה שיש לשאול חקלאי בכמה היה מוכן למכור ענף כזה. וכן אם העץ ניזוק יש לחייבו ע"פ שומא כמה ניזוק העץ. הרב משה מאיר אבינר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il