שאלה: שלום ותודה. א. נכון הדבר שחציצה בבית הסתרים בכלים לא מעכב (למקצת פוסקים), אבל עליו להיות בתוך המים.כמו שמיעוט שאינו מקפיד אינו חציצה אבל אם נשארה אפילו שערה אחת מחוץ למים לא עלתה טבילה. האם זה נכון? ב. כמבואר בשו"ע ושאר פוסקים, דינו של הכלי נקבע ע"פ עיקרו. לכאורה, כאשר עיקרו של הכלי עשוי מחומר הטעון טבילה- הכלי כולו מחוייב. בדיוק כמו שידות הכלים (שאינן עומדות להקצץ) טעונות טבילה למרות שהן בפני עצמן ודאי אינן כלי סעודה.
האם לפי זה גם כלים שמורכבים מפלסטיק ומתכת ביחד צריך להטביל בצורה מלאה?
תשובה: שאלת כיצד יש להטביל כלים בעלי ידיות העשויות מחומר שאינו טעון טבילה, כגון פלסטיק. בתשובתי הקודמת לא ביארתי די. המשנה (מקוואות פ"י מ"ה) אומרת: "כל ידות הכלים שהם ארוכין ועתיד לקצוץ מטבילין עד מקום המדה", ומפרשים הר"ש והת"י שבית הסתרים בכלים אינו טעון ביאת מים כאשר עתיד לקצוץ את הידית, אולם אם אינו עתיד לקצוץ והידית אמורה להישאר בכלי, אפילו אם היא עשויה מחומר שאינו טעון טבילה מצד עצמו, כיוון שהיא מחוברת לכלי מתכת - הכלי כולו חייב בטבילה כולל החלק שאינו מקבל טומאה. האחרונים משווים דיני חציצה של כלי סעודה לדין כלים הטעונים טבילה מצד שקבלו טומאה, ראה דעת תורה (יו"ד סימן קב ס"ק צו, צז). לכן למעשה, כלי עם ידית שעתידה להישאר עליו - יש להטביל את כולו כי היא חלק מעיקר הכלי, ואם עתידים להורידה - יש להטביל עד מקום ההורדה, ואין בית הסתרים מעכב בו.
גירסת הדפסה
שלח לחבר