שלום, הקורא טעה במילות המגילה בפרק א’ כגון "ושתי המלכה בכתר מלכות" במקום "ושתי הלכה לפני המלך בכתר מלכות", ו "דבר המלך והמלכה" במקום "דבר המלכה". כשהוא קרא, לא תיקנו אותו. האם לאחר שהקורא ברך את הברכות, האם מי שקרא את המילים הנכונות מהכתב (בלי לבטא אותן בפה) יצא ידי חובתו בדיעבד? אם לא, מה עליו לעשות?

לשואל, שלום! לדעת רוב הפוסקים אפילו דילוג על מילה אחת מעכב, ויש לחזור ולקרוא את המגילה (מ"ב סי' תרצ סק"ה וסקמ"ח, וביאור הלכה סעיף יד ד"ה אין מדקדקין). קריאה במחשבה ללא אמירה בפה איננה מועילה (עיין שו"ע או"ח סי' סב ס"ג לגבי קריאת שמע, וגמ' במגילה יח ע"א: "וממאי דהאי זכירה קריאה היא? דילמא עיון בעלמא" וכו'). קיימת דעה בראשונים שדילוג על מילה שלא משנה לגמרי את מובן העניין, כמו בדוגמא שכתבת - השמטת המילים "לפני המלך" שניתן להבין זאת בלעדיהן, איננה מעכבת (שיטת הריא"ז, מובאת בביאור הלכה שם). לפי דעה זו לא צריך לחזור על הקריאה, אבל כל האחרונים הכריעו שלא כמותה, אך יש שמחמת שיטה זו הורו לחזור בלא ברכה (עיין בביאור הלכה שם בשם החיי אדם, ובמקראי קודש לרב הררי פ"ז הערה כה, שנקט למעשה כדעה זו שלא לברך). לגבי תוספת מילה, אם איננה משנה את העניין - אין זה פוסל (שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' שפב). מסתבר שכך הוא בדוגמא שבשאלה, "כי יצא דבר המלך והמלכה על כל הנשים". "דבר המלכה" שבפסוק פירושו: עניינה של המלכה ומה שאירע בינה לבין המלך, ואם כן "דבר המלך והמלכה" איננו שינוי עניין.