בהקדים דברי אתנצל על הלשון הבוטה מעט. בשבת זכור מקובל בהרבה בתי כנסת שהעולה מברך ברכה לפני הקריאה, מלא אנשים באים לקרוא כל אחד בהגייתו , טעמיו ושאר ’עניניו’ ורק אח"כ העולה מברך ברכה שאחרי. שמעתי שאצל הרב יעקב אריאל שליט"א קוראים רק פעם אחת בין הברכות- בעלייה עצמה ואח"כ מי שרוצה מוסיף את גווני קריאותיו. זה נשמע לי כ"כ נכון וראוי לעומת הנוהג הראשון שהזכרתי (שנלענ"ד תמוה וליצני משהו), אבל הרב אצלנו אמר שאין בזה שום בעיה אז נאלצתי לבטל דעתי. אם אין בזה בעיה למה לי כבעל קורא לא יותר לקרוא שוב ושוב את הקריאה כשאני "מתחיה ומתחזק" ממנה? אשמח לתשובה בהרחבה,(עם מקורות, אם אפשר) תודה רבה יישר כח.

לשואל, שלום! דעתי נוטה לדעתך שהחזרה על פרשת זכור בהגיות שונות איננה נצרכת. דודי הרב יעקב אריאל הרחיב על כך (בשו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן ט, עמ' 36-37): אפילו לפי הדעה שקריאת 'זכור' מספר תורה היא מן התורה, ואפילו אם נניח שבדרך כלל שינוי ההגייה מבטל את המצווה, מסתבר שאפשר לומר זאת לגבי מצווה המוטלת על היחיד, כמו קריאת שמע. לעומת זאת קריאת פרשת זכור מתקיימת דווקא בציבור, ואפילו אם זוהי חובה על היחיד - הרי זו חובה להצטרף לציבור מסוים ולקיים עמו את הקריאה. אם כן יש ללכת במצווה זו על פי מנהגו של רוב הציבור באותו מקום, וגם היחידים שנוהגים במנהגיהם האישיים כמנהג עדתם, יכולים להצטרף אל הציבור המקומי במצוות הציבוריות. הרב חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב חלק ו סימן כב) גם כן התריע כנגד הנוהג של קריאה חוזרת בהיגויים שונים, משום שיש בכך זלזול בשאר הקריאות שבהן לא מקפידים לעשות כך. למרות זאת, טוב מאוד עשית שביטלת את דעתך מפני דעת הרב המקומי. יש מהפוסקים הסוברים כמותו, שבפרשת זכור רצוי שכל עדה תשמע את קריאתה כמנהגה המסוים (ילקוט יוסף סימן קמא סעיף טז). והעיקר - לא תמיד אתה יכול לדעת מה הם שיקוליו. יתכן שאצלכם בקהילה יש בזה עניין של שלום-בית, שאף עדה לא תרגיש מקופחת, ועבור שלום הבית הקהילתי שווה להשקיע הרבה. ובלשון הרב חיים הלוי שם, לאחר שכתב כנגד הקריאה מספר פעמים: "על כל פנים, אין הדבר כדאי עד כדי יצירת מחלוקת מסביב לשאלה זו".