שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

המשך - האם קבלת שבת מוקדמת מחייבת את בני הבית

undefined

הרב עזריה אריאל

א ניסן תשע"ד
שאלה
1- הגר"מ אליהו כותב בדרך המלך ,75, שאם הבעל קיבל שבת, האשה לא יכולה כבר להדליק. ולכן שאלתי היתה במקרה שישנו בשאלה? 2- אך גם לאשכנזים הרי הרבה החמירו: הגרשז"א [קובץ כתלנו,טז], שולחן הטהור,ה, פרי מגדים,מ"ז,א, קצות השולחן,עו הערה ה. שבט הלוי,ז,לה. אז האם לא צריך להחמיר? 3- אך גם לאג"מ, ולחזו"ע, א, רפח שמקילים, האם במקרה שיש בנין קומות שדייריו מתפללים בבית כנסת פרטי שישנו בתוך הבנין ושם עושים קבלת שבת מוקדמת, האם ברגע שכל הבעלים קבלו שבת הנשים לא נגררו אחריהם, כי הבניין נחשב "קהל"?
תשובה
לשואל, שלום! 1-2. עיינתי ברוב המקורות שציינת ו"משנה לא זזה ממקומה" (ואינני רואה שום סיבה להבדיל בעניין זה בין אשכנזים לספרדים). דין זה שנוי במחלוקת גדולה באחרונים: הפרי מגדים (סי' רסג משב"ז סק"א) כתב שבני הבית נגררים אחר "גדול הבית" בתפילה. לעומתו, משו"ת הב"ח (החדשות, סימן נא) מוכח שהאישה אינה נגררת אחר בעלה בעניין זה (כתב שאם הבעל התפלל ערבית יש בעיה בהפסק טהרתה, מאחר שהוא נוגע גם אליו, ומשמע שאלמלא סברה זו אינה נגררת אחריו). בעניין זה האריך בספר 'יד כהן' (מאת הרב יוסף דוד כהן, ח"ב עמ' 154-167), שם דעות רבות לכאן ולכאן באחרונים, ונסיונות לדייק בדברי הראשונים (ומסקנתו שאין ראיה ברורה מהראשונים). מצאנו שהדלקת הנר על ידי האישה איננה גוררת את בני ביתה (רמ"א סי' רס"ג ס"י), ומאידך תפילת ערבית בבית הכנסת גוררת את מיעוט הקהל באותה העיר (שו"ע שם סעיפים יב-יג). הפמ"ג (משב"ז סק"א) סובר שכשם שקבלת השבת על ידי רוב הציבור גוררת את מיעוטו כך מסתבר שהמשפחה נגררת אחרי "גדול הבית", ולפיכך הסיק שיש לחלק בין תפילה לבין הדלקת נרות, שהתפילה מהווה קבלה חמורה יותר, וסיים "ועדיין צריך עיון". לשני הדינים הללו יש מקור באחד הראשונים, שיבולי הלקט (עניין שבת סי' נט, הובא בחלקו בבית יוסף בסי' רסג), ולעניות דעתי ממהלך דבריו לא משמע כחילוקו של הפמ"ג בין תפילה להדלקת הנר, ראה לשונו בהרחבה. הוא מביא שם חילוקי דעות האם הדלקת הנר מהווה קבלת שבת, אבל כתב שכאשר האדם רוצה לקבל את השבת בהדלקה - היא שקולה לקבלת השבת בתפילה, ובלשונו: "כלל כל הדברים, אחר דעת האדם אנו הולכין בקבלת שבת, אם בתפלה אם בהדלקת הנר, שאחר ששם בדעתו לשבות - אסור לעשות שום דבר". לפיכך נראה שמה שכתב בהמשך שם שההדלקה אינה מחייבת את שאר בני הבית נכון גם לגבי התפילה, ואינו סותר למה שהביא לפני כן את דברי הראבי"ה שהיחיד נגרר אחרי הציבור שקיבל שבת, מפני שכוחו של ציבור גדול יותר. גם מלשון השו"ע (סעיפים יב-יג הנ"ל) נראה כך, שסתם וכתב: "אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם על כרחם. אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קבלו אנשי העיר עליהם שבת, אף על פי שעדיין היום גדול, אם היו עליו מעות או שום חפץ, מניחו ליפול". לא פירט מה טיבה של קבלת שבת זו, כיצד היא נעשית, ושדווקא התפילה קובעת. יתירה מזו: בשמירת שבת כהלכתה (פמ"ו הערה סח) סובר שחידושו של האגרות משה הנ"ל, שקבלת שבת בימות הקיץ מטעמי נוחיות ולא בתור מנהג איננה מחייבת את בני הבית, מתיישב גם לפי דעת הפמ"ג, וגם הפמ"ג דיבר רק על קבלת שבת בתור מנהג קבוע במשפחה להקדים את קבלת השבת. מסתבר גם לענ"ד, שגם אם קבלת שבת של גדול הבית מחייבת את בני ביתו כדעת הפמ"ג הרי זה דווקא אם גדול הבית רוצה בכך. כאשר הבעל הולך לתפילת ערבית מוקדמת רק מטעמי נוחות, נראה שבדרך כלל נוח לו שאשתו תוכל להמשיך במלאכות שונות זמן מה ואינו רוצה שהיא תיגרר אחריו בעניין זה. ואולי זהו טעם חילוקו של האג"מ בין קבלת שבת בתור מנהג קבוע לבין קבלת שבת מטעמי נוחיות. 3. לשאלה על מניין בבניין, מניין כזה אינו קובע לקהלו משום שאינו המניין היחיד בעיר, ובפרט מניין בבית פרטי (עיין משנ"ב סי' רסג סקנ"א ושש"כ פמ"ו ס"ז).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il