שלום, לאחרונה נחשפתי לעולם החרשים ועלו בי תהיות לגבי ’’חרש שוטה וקטן פטורים ממצוות..". ידוע לי שהכוונה לחרש אילם, אך רוב החרשים מדברים באופן שאין הוא ברור. מדוע התורה מתייחסת אליהם כך? האם חרשים לא יכולים לחיות חיים של תורה ומצוות? וגם אם יש דברים שאין הם יכולים לעשות, מדוע התורה והמצוות אינם נגישים לקבוצה זו? הרי הם בדיוק כמונו ..תודה.

לשואלת, שלום! שאלתך יפה ומביעה רגישות, אבל יש חוסר דיוק באמירה ש"התורה והמצוות אינם נגישים לקבוצה זו". חרש יכול לקיים כל מצווה שירצה, ויש לו שכר טוב מאת ה' על כך, אבל אינו מחויב במצוות. צריך להבין שהתורה והמצוות אינם 'המלצה': על פי התורה צריכה להתקיים מערכת שפיטה שמחייבת לעשות את המצוות ועונשת את עוברי העבירות, מלבד כמובן שכר ועונש בידי שמיים. לכן חיוני לקבוע מי "אינו כשיר לעמוד לדין" ואי אפשר להטיל עליו מחוייבות שאינו יכול לעמוד בה. לכן השאלה איננה האם החרש מסוגל לקיים מצוות, אלא האם הוא מסוגל ברמה כזו שניתן לחייב אותו. על כך אמרו חז"ל שחרש-אילם, שאינו מדבר כלל ואין לו תקשורת עם הסביבה, הוא בחזקת "אינו בן דעת" ולכן אי אפשר לחייב אותו. אין פירוש הדבר שהוא לא קשור לתורה ולמצוות. לשייכות העקרונית של חרש במצוות יש השלכה מעשית, כגון שאסור לתת לו אוכל שאיננו כשר (פרי מגדים, 'פתיחה כוללת'), למרות שאם יאכל טריפות אין לו שום עונש על כך. הרחיב על כך ב'חשוקי חמד' (יומא עח ע"ב), ושם דוגמא נוספת, שבכור שאביו לא פדה אותו והוא אינו בן דעת, יש לזכות לו כסף פדיונו ולתת לכהן ללא ברכה, כדי שיזכה במצוות הפדיון למרות שאינו מחויב בה (על פי שו"ת שואל ומשיב, תליתאה ח"א סי' ל). אמנם, מהעדר החיוב נגררות גם השלכות מגבילות מסוימות, כגון שהוא לא יכול להוציא ידי חובה בתקיעת שופר, למשל, כי מי שאינו חייב במצווה - אין לו ערבות ואחריות על אחרים, ואינו יכול להוציאם ידי חובה. כל זאת לגבי חרש-אילם שבזמן חז"ל. בדורות האחרונים ברוך ה' השתפרה יכולת התקשורת של רוב החרשים, והתעורר דיון מחודש במעמדם ההלכתי. לרוב הדעות, כאשר החרש מדבר, ולו גם בקושי מסוים, הוא חייב במצוות ככל אחד (על כך בהרחבה באנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך 'חרש'). אסיים בסיפור שמובא ב'חשוקי חמד' שם: "מעשה בגר צדק תלמיד חכם נפלא, שנתגייר על ידי מעשה שראה אשה אחת שהיה לה בן שוטה וגם חרש ואילם, מגיעה יום יום למוסד שבו הוא היה מטופל, והניחה לו טלית קטן וקראה עמו קריאת שמע. שאל לה הגר: מדוע את עושה כן, הלא הוא אינו מבין ולא רואה כלום! אמרה לו: האדם מורכב מגוף ונשמה, ואפילו שהגוף אצלו שבור, מכל מקום יש בתוכו נשמה קדושה, והיא רואה הכל. ובזכות אמונתה הטהורה נתגייר, ועלה ונתעלה במעלות התורה והיראה".