מקור המנהג שלא להרבות באכילת זיתים

בס"ד שלום כבוד הרב, רציתי לשאול מה המקור לאיסור להרבות באכילת זיתים משום חשש לירידה בזיכרון? האם יש לנהוג כך גם בימינו בשל חשש זה? תודה רבה ושבת שלום

שלום המקור הוא בגמרא הוריות יג ב: "ת"ר, חמשה דברים משכחים את הלימוד: האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו; ויש אומרים: אף המניח כליו תחת מראשותיו. חמשה דברים משיבים את הלימוד: פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן, והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח, והרגיל בשמן זית, והרגיל ביין ובשמים, והשותה מים של שיורי עיסה; ויש אומרים: אף הטובל אצבעו במלח ואוכל. הרגיל בשמן זית. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." הביאה המג"א קע יט. ויש רבים שמקילים בכך מכמה סיבות: 1. יש אומרים רק כשקובע סעודה על זיתים. [מלשון הגמרא הרגיל 'בזיתים', לשון רבים] [מור וקציעה או"ח קע]. 2. יש אומרים שרק בזיתים חיים נגרמת שכחה ולא בכבושים או מבושלים. [שם] 3. יש אומרים רק כשאוכל זיתים בשתי סעודות רצוף. [מלשון הגמרא 'הרגיל']. הרב בצלאל שטרן [קובץ כרם שלמה (שנה ט"ז קו' א' ע' לז)] 4. יש אומרים, עפ"י הגמרא, שכיון ששמן זית משיב את הלימוד אפשר לטפטף טיפת שמן זית לתוך קופסת הזיתים ובזה מתבטלת השכחה. [הגרשז"א, הליכות שלמה, תפילה פרק ב הערה 103] 5. יש שמקילים לנשים בדברים הקשים לשכחה כיון שאינן מחוייבות בלימוד תורה. [עיין יבי"א ב יו"ד סוף סימן ח]