מקור המנהג שלא להרבות באכילת זיתים

שאלה:
בס"ד

שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול מה המקור לאיסור להרבות באכילת זיתים משום חשש לירידה בזיכרון? האם יש לנהוג כך גם בימינו בשל חשש זה?
תודה רבה ושבת שלום

תשובה:
שלום

המקור הוא בגמרא הוריות יג ב:

"ת"ר, חמשה דברים משכחים את הלימוד: האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו; ויש אומרים: אף המניח כליו תחת מראשותיו. חמשה דברים משיבים את הלימוד: פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן, והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח, והרגיל בשמן זית, והרגיל ביין ובשמים, והשותה מים של שיורי עיסה; ויש אומרים: אף הטובל אצבעו במלח ואוכל. הרגיל בשמן זית. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה."
הביאה המג"א קע יט.

ויש רבים שמקילים בכך מכמה סיבות:
1. יש אומרים רק כשקובע סעודה על זיתים. [מלשון הגמרא הרגיל 'בזיתים', לשון רבים] [מור וקציעה או"ח קע].
2. יש אומרים שרק בזיתים חיים נגרמת שכחה ולא בכבושים או מבושלים. [שם]
3. יש אומרים רק כשאוכל זיתים בשתי סעודות רצוף. [מלשון הגמרא 'הרגיל']. הרב בצלאל שטרן [קובץ כרם שלמה (שנה ט"ז קו' א' ע' לז)]
4. יש אומרים, עפ"י הגמרא, שכיון ששמן זית משיב את הלימוד אפשר לטפטף טיפת שמן זית לתוך קופסת הזיתים ובזה מתבטלת השכחה. [הגרשז"א, הליכות שלמה, תפילה פרק ב הערה 103]
5. יש שמקילים לנשים בדברים הקשים לשכחה כיון שאינן מחוייבות בלימוד תורה. [עיין יבי"א ב יו"ד סוף סימן ח]

הרב יוסף אפריון