שלום כבוד הרב. אם כשאני מסיים שמונה עשרה החזן כבר בעלינו לשבח ואני עוד לא אמרתי שיר למעלות/למנצח האם לומר יחד עם כולם עלינו לשבח או שאני יכול לומר לפי סדר התפילה? אשמח למקור. תודה רבה!

לשואל, שלום! מסתבר שאתה יכול לומר כסדר תפילתך הרגיל. במחצית השקל (על המגן אברהם סי' סה סק"ג) כתב שהנכנס לבית הכנסת ושומע את הציבור אומר עלינו לשבח צריך לומר עמהם, וזו מידת דרך ארץ. האם דין זה נאמר גם כאשר אתה עוסק בקטע אחר בתפילה? בשאלה זו ראיתי מחלוקת בין האור לציון (חלק ב, פרק ז, הערה לח), שסובר שצריך לומר עמהם עלינו לשבח, לבין שו"ת משנה הלכות (ח"י סי' כב), שלדעתו עניין 'דרך ארץ' נאמר רק על מי שעד עתה לא עסק בתורה ותפילה וכעת הוא שותק כשהציבור מתפלל קטע בעל חשיבות מיוחדת, אבל מי שעסוק בתפילה לפי סדרו - אינו צריך לשנות מסדרו ואין בכך חסרון 'דרך ארץ'. הוא מוכיח זאת מסתירה בגמרא לכאורה: בברכות כ ע"ב נאמר שבעל קרי (שבזמן המשנה היה אסור בדברי תורה עד שיטבול) צריך להרהר בלבו קריאת שמע עם הציבור, "כדי שלא יהו כל העולם עוסקין בו והוא יושב ובטל". ושואלת הגמרא: "ונגרוס בפרקא אחרינא?", ומשיבה: "בדבר שהצבור עוסקין בו". מאידך, בברכות ח ע"א נאמר שרב ששת היה לומד בזמן קריאת התורה את לימודו האישי כי "אנן בדידן ואינהו בדידהו", ולא הקפיד להיות שותף בדבר שהציבור עוסקים בו. ומתרץ ב'משנה הלכות', שכאשר מישהו כבר לומד - אינו צריך להפסיק מסדרו ולהשתתף עם הציבור, אבל אם לא עסק בתורה ותפילה - עליו להצטרף לאמירת הציבור דווקא. חילוק זה נראה מובן לענ"ד גם מסברה ישרה של דרך ארץ, ומסתבר לנקוט להלכה כדעה זו. עם זאת, גם הוא מודה שכאשר הציבור שוחה ב"ואנחנו כורעים" יש להצטרף אליהם בקידה קלה, כי זהו לא רק עניין של דרך ארץ אלא של מראית עין כמסרב להשתחוות לה' חלילה.