כיצד לנהוג כאשר אני שומע קדיש מכמה אנשים ואחד מהן ממהר, מתי עלי לענות? שמעתי שב"עוד יוסף חי" פסק שצריך לענות למקדים, אך לפעמים הוא ממש ממהר, האם בכל זאת, תמיד לענות למקדים?

לשואל, שלום! רצוי מאוד למנוע את המצב של חוסר תיאום באמירת הקדיש, ולשם כך מומלץ לקבוע בבית הכנסת שכל אומרי הקדיש יעמדו במקום מסוים (כך הנהגנו בבית הכנסת אצלנו, והדבר היה לתועלת רבה). כאשר אין תיאום בקצב הקדיש, ניתן לענות אחרי הראשון או השני אם הפרש הזמן ביניהם קצרצר, כשתי שניות. אם ההפרש גדול יותר יש לענות אחרי כל אחד. הרחבה: בשו"ת הלכות קטנות (חלק ב סימן מח) כתב: "לפעמים אומרים שלושה וארבעה קדיש ביחד, ואחד מקדים לחבירו, כיצד יענה אחריהם? תשובה: אם באים כל אחד 'תוך כדי דיבור' של חבירו [תוך כדי הזמן הדרוש לאמירת שלוש-ארבע מילים, שהוא כשתי שניות] - יענה עם הראשון ויעלה לכולם, או ימתין עד האחרון. ואם יש הפסק ביניהם - נראה שיענה אחר כל אחד ואחד". דבריו הובאו להלכה במשנה ברורה (סי' נה סק"ד), "יענה עם הראשון או עם האחרון אמן ויעלה לכולם", וכן בכף החיים (סופר, סי' נו,ח). יש לציין שבפתחי תשובה (יו"ד סי' שעו סק"ו) וגם החיד"א ב'קשר גודל' (סי' ט אות כז) ציינו ל'הלכות קטנות' הנ"ל וכתבו בשמו שיענה אחרי הראשון דווקא, וצריך עיון, ואולי הבינו מלשונו שלכתחילה יענה עם הראשון. ב'כף החיים' לר' חיים פאלאג'י (סי' יח,לד) כתב שיענה אחרי המקדימים, ולא חילק בין הפרשי הזמן ביניהם, ובסוף דבריו ציין ל'קשר גודל' הנ"ל, שכאמור מציין ל'הלכות קטנות'. כמו כן בבן איש חי (ויחי, שנה ראשונה, יא) כתב באופן סתמי שיענה אחר המקדים ולא ציין מקור. יתכן, אפוא, שלדעתם זה רק לכתחילה ואף הם מודים שגם ענייה אחרי השני מועילה. ואם אחד ממהר יתר על המידה, מן הראוי להמתין לזה שאומר את הקדיש בקצב סביר.