- הלכה
- סוגי הכשרים
שאלה
לפני מספר ימים התחלתי לעבוד בת"א.
בצהרים הלכתי למסעדה בשרית שליד המשרד כדי לאכול ארוחת צהרים. תעודת הכשרות שהיתה שם היתה של הועד לשומרי מסורת. טרם נתקלתי בתעודה כזו ולכן לא אכלתי שם מחמת הספק. ברצוני לדעת מה התוקף של תעודה כזו?
עלי לציין כי אותי באופן אישי מענינת כשרות הבשר ולא מחלוקת עם הרבנות על אגרת כשרות או אם המסעדה פתוחה בשבת אלא כשרות נטו כאמור.
תשובה
הכשרות ניתנה מכח ציווי התורה הקדושה בקשר לענייני מאכלות אסורות. מה מותר, מה אסור, איך ניתן לאכול וכד'.
בדיונים שנתקיימו במועצת הרבנות הראשית לפני למעלה מ-30 שנה סוכם באופן ברור ולדעת רוב הרבנים נותני הכשרות שאי אפשר להפריד כלל בין שמירת הכשרות כהלכתה לבין מצוות שמירת שבת. ההסבר לכך בפשטות הוא שחזקת הכשרות היא מצד נאמנותו של בעל המקום ואם הוא אינו שומר שבת בעסק כיצד נוכל להיות בטוחים שהוא שומר על כל עניני הכשרות המורכבים מאוד? אמנם במקום ששומר שבת ולעיתים אף במקום שבעל הבית נחשב ליהודי שומר תורה ומצוות גם כן מחייבות כל מערכות הכשרות (הרבנויות והבדצי"ם) משגיח במקום, אך הניסיון הוכיח שכשבעל המקום והעסק לא שומר תורה ומצוות בעסק רבו הבעיות לאין ספור.
בנוסף לכך, כנראה שמקום שמחלל שבת מטריף את הכלים שלו ויש להכשירם לפני שימוש נוסף. לכן, אין לסמוך כלל ועיקר על מערכת הכשרות של "וועד שומרי מסורת".