- הלכה
- קדושה
שאלה
שלום הרב, האם יש מקור למנהג הפניה לשמאל ימין ולאמצע בעת אמירת "וקרא זה אל זה ואמר" בקדושה?
אם כן, מהו?
אם לא , האם להמשיך לנהוג כך?
תשובה
לשואל, שלום ומועדים לשמחה!
למיטב ידיעתי מנהג זה אינו מופיע בספרי ההלכה היסודיים (ראשונים, או שולחן ערוך ונושאי כליו), וכבר העיר על כך בספר 'התפילה והלכותיה' (הרב אהרן זכאי, ח"ב עמ' 314, בשם הרב עובדיה זצ"ל ויבדל"א הרב חיים קנייבסקי), שאין לכך מקור מבוסס. לכן כתב בשו"ת 'אז נדברו' (חי"ג סי' לב) שהוא אינו נוהג בזה כלל, אבל גם המקפידים על כך - אין זה משנה האם יפנו קודם לימין ואחר כך לשמאל או להיפך, ובלשונו: "ובמקום לדקדק דקדוקי עניות באיזה צד לפנות הראש, יש ליתן כל התשומת לב לכוון למה שאומרים... להתקרבות הלב לבורא כל העולמות... ובעניותינו עושים הטפל לעיקר והעיקר לטפל".
בספרים שהזכירו מנהג זה (כל מה שמצאתי - מעשרות השנים האחרונות בלבד), טעמו הוא להמחיש את פניית המלאכים זה אל זה לומר את הקדושה, כדברי הילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תד): "וקרא זה אל זה ואמר - מלמד שהמלאכים מכבדין זה את זה זה ואומר לחברו: פתח אתה לומר, שאתה גדול ממני". לאור זאת, יש שכתבו שצריך לפנות תחילה לימין ואחר כך לשמאל, מאחר שאין זו הבעת כבוד כלפי השכינה (כמו בסיום תפילת העמידה, אז אנו משתחוים תחילה לשמאל ואחר כך לימין מפני שמבחינת השכינה שעומדת מולנו, כביכול, זהו הימין. יומא נג ע"ב), אלא רמז מעין המלאכים, והם פונים זה לזה קודם כל לימין (עיין שו"ת שיבת ציון שבת ח"ב עמ' קיז, על פי הזוהר הקדוש [נח, דף עא ע"ב] שהמלאכים פונים תחילה לדרום ואחר כך לצפון).
טעם בדומה לזה כתב הרב יהודה בן דוד (קובץ 'תפארת בנים' ח"ה עמ' רעז) על פי מה שכתב רבי חיים פאלאג'י ('נפש כל חי', מערכת א סי' יג, 'אהבת אדם לחברו', בשם "רבי יואל בעל שם") שהאדם צריך להסתכל לצדדים לפני הקדושה ולוודא שהוא אוהב את כל המתפללים בבית הכנסת, כעין המלאכים שמקדשים באחדות גמורה (הוא לא כותב בפירוש עניין זה של פנייה לצדדים בקדושה עצמה).
למעשה, אני מציע שתמשיך במנהג המקובל ותשתדל שהוא יחזק את כוונתך בקדושה, על פי הטעמים הנ"ל, אלא אם כן אתה מרגיש שמנהג זה מפריע לך להתרכז בתוכן המהותי של הקדושה.