אני וחברי התווכחנו האם בכוחה של המחשבה לשנות מציאות , אני טענתי שכן והבאתי את רבי נחמן וז"ל "דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהי לו ממון – בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, כך שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות". (ליקוטי מוהר"ן – ח"א, קצ"ג), חברי טען שתורתו של רבי נחמן לא מקובלת על הרבה גדולי דור , וגם לא מקובלת עליו . ולכן הבאתי לו מקור נוסף מרבי חיים שמואלביץ וז"ל יד. ר’ חיים שמואלביץ שיחות מוסר תשל"ב מאמר כו עמ’ צא בביאור ענין זה של "מאמין בחולדה ובור" אשר לכאורה אין לו מובן, נראה לומר, שע"י אמונתו בחולדה ובור הריהו נותן בהם כח לקיים את הדיבור היוצא מפיו, ואם יפר את הבטחתו הרי הם נפרעים ממנו. ומיכן אמרו חז"ל "המאמין בהקב"ה על אחת כמה וכמה", שאם מאמין ובוטח בהקב"ה לא כל שכן שכביכול נותן כח בהנהגתו לנהוג עמו כמדת בטחונו ואמונתו. וזהו מה שאמרו ש"אין הגשמים יורדים אלא בשביל בעלי אמנה", כי ע"י בטחונם ואמונתם בהקב"ה שיוריד להם גשמים, הם נותנים כח בבריאה, והגשמים יורדים בשבילם. הבאתי מפה ראיה שבכוחו של האדם ע"י כוחותיו להשפיע על המציאות , ואין שום קשר לאמונתו בבורא עולם. אז חברי המשיך והקשה אז לפי דברי רבי חיים שמואלביץ יוצא שאמונה בעבודה זרה נותנת בה כוח של ממש, והדבר נוגד את ההגיון ... השבתי לו שפעם שמעתי דרשה , שבאמת הדבר היה כך , שבכוח מחשבתם ואמונתם נתנו כוח של ממש בעבודה זרה, וככה מובן ומסתבר יותר למה גדולי וענקי הדורות הקודמים חטאו בחטא זה. שאלתי היא כזאת: 1. האם יש מקורות נוספים בדברי רבותינו על כוחה של המחשבה והאמונה ? 2. האם יש מקור שבאמת אמונתם של הדורות הקודמים בעבודה זרה נתנה בה כוח של ממש? 3. האם יש מקורות שמנהיגים את האדם לפי אמונתו הפנימית? כך למשל שאם בן אדם יחשוב ויאמין שיהיה עשיר זה ישפיע על המציאות? ואם כן איך זה עומד כנגד מאמרי חז"ל שמזונותיו של אדם נקבעים משמיים.

שלום רב: אין בידי פנאי לחפש בעבורך מקורות. אולם נראה לי שהפלגת בדברך. אין ספק שכוח המחשה וכוח האמונה פועל בעולם. זהו היסוד של כוח הפעולה שיש בתפלה. התפלה מיוסדת על האמונה שפעולת האדם אינה מצתמצמת למה שעושה אלא קודם כל למה שרוצה ומאמין שטוב שיהיה. אולם עיקר כוח הפעולה הוא מכוח מה שאנו מחוברים לקב"ה ומזרימים חיות אלוקית על ידי אמונתו וחיבורנו לקב"ה ודאי שאין כוח בעבודה זרה להחיות. דבר זה לא צריך ראיה ופסוקים רבים אומרים זאת בפשטות "פה להם ולא ידברו וכ'". ומה שמצאנו שיש גם כוחות טומאה בעולם שאולי יש גם דרכים כיצד לגרום שיפעלו על המציאות זהו רעיון שדורש צמצום וגבולות גדולים ובודאי שאין כלל לדמות את היכולת להזרים חיות מכוח אמונה בקב"ה לבין המגע עם הטומאה שאולי גם היא יכולה לגרום להרס המציאות. אנו מאמינים שככל שהעולם הולך ומתבסם ומתעלה אין לכוחות הטומאה כוח והעולם הולך וניזון רק מכוח החיות האלוקית והאמונה בחיות האלוקי. בנוגע לאמירה הפשטנית שאם באמת ארצה להיות עשיר אהיה עשיר. הדברים מורכבים יותר. יש לפעמים מצבים שנגזרת גזירה שגם מאה תפילות לא ישנו אותה. יש שאדם ירצה משהו שהוא מזיק לו שהקב"ה לא יפגע בו גם אם הוא חושב שזה טובתו. יש שאולי יקבל אדם עושר אבל יהיו לכך מחירים יקרים בתחומים אחרים. העיקר לשוב לתמימות בעבודת ה'. העיקר הוא להתקרב לה'. אדם צריך להסתפק במועט והיות שמח בחלקו. אם הקב"ה חפץ יתן לנו חלק גדול. אם הקב"ה יתן לנו חלק בחיים ועושר נשתדל לחלק אותו עם אחרים. אם אדם חפץ בעושר יהפך להיות שותף לקב"ה ויאמר לו אם תתן לי חיים אהיה שותף שלך ואתן חצי לי וחצי לעניים. כל טוב