100% וודאות בפסיקת ההלכה

האם צריך 100% וודאות בשביל לפסוק הלכה? למשל אם יש סבירות גבוהה שההלכה היא "איקס" האם זה מספיק בשביל לפסוק שההלכה היא אכן "איקס"?

לשואל, שלום! הלכה איננה מדע מדויק ואין בה הוכחות של 100%. כבר כתב על כך הרמב"ן (בהקדמתו לספר 'מלחמות ה'', בו השיב על טענות הרז"ה כנגד הרי"ף): "ואתה המסתכל בספרי, אל תאמר בלבבך כי כל תשובתי על הרב רבי זרחיה ז"ל כולן בעיניי תשובות ניצחות ומכריחות אותך להודות בהם על פני עקשותך, ותתפאר בהיותך מספק [=מטיל ספק ב] אחת מהן על לומדיה, או תטריח על דעתך להכנס בנקב המחט לדחות מעליך הכרח ראיותי. אין הדבר כן, כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב [=בדרך כלל] קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות [=מתמטיקה] ונסיוני התכונה [אסטרונומיה]. אבל נשים כל מאודנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות, ונדחוק עליה השמועות [=נַראה שהסוגיה דחוקה יותר על פיה], ונשים יתרון הכשר לבעל דינה מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון, וזאת תכלית יכלתנו וכוונת כל חכם וירא האלקים בחכמת הגמרא". כלומר, גם כאשר יש מקום לסברה הנגדית, אם הפוסק סבור שהדעה שהוא אוחז בה מסתברת יותר ומתאימה יותר לפשט המקורות - הוא יכול לסמוך עליה. עדיין יתכן שהוא יעדיף להחמיר למעשה כמו הדעה הנגדית, בפרט אם מדובר בשאלה של איסור דאורייתא ואם אין צורך מעשי דוחק לנקוט לקולא, אבל מעיקר הדין יש ללכת על פי מה שנראה יותר מסתבר.