שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • צאת שבת והבדלה

טעות בהבדלה מ"בין קודש לחול" ל"בין קודש לקודש"

undefined

הרב עזריה אריאל

ט אלול תשע"ד
שאלה
שלום הרב מי שטעה ואמר בהבדלה בין יו"ט לחוה"מ "המבדיל בין קודש לקודש" במקום "המבדיל בין קודש לחול", האם צריך לחזור ולהבדיל שוב? (לכאורה ממשנ"ב תצ ס"ק ה משמע שחוה"מ אינו נקרא יו"ט ולכאורה לפ"ז זהו שינוי ממטבע שקבעו חכמים וצריך לחזור ולהבדיל שוב, אך ראיתי שיש ראשונים שקוראים לחוה"מ יו"ט כמו הרמב"ם, ריטב"א וכו', האם אפשר לסמוך עליהם בדיעבד או לא?)
תשובה
לשואל, שלום! נראה שבדיעבד אין צורך לחזור על ההבדלה. הרחבה: אינני יודע היכן הרמב"ם קורא לחול המועד "יום טוב", ואדרבה, ברמב"ם בפתיחת הלכות יום טוב (פ"א ה"א), שם הגדיר כדרכו באופן מילוני את המונחים, כתב: "ששת ימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה, שהן ראשון ושביעי של פסח וראשון ושמיני של חג הסוכות וביום חג השבועות ובאחד לחדש השביעי, הן הנקראין ימים טובים", וחול המועד אינו כלול בזה (ועיין ט"ז סי' תרסח סק"א, שכתב שחול המועד לא נקרא "יום טוב" בשום מקום בגמרא; ובריטב"א יש בזה סתירות לכאורה, עיין בחידושיו בסוכה לח,א ובהערות המהדיר שם). מכל מקום, לענייננו לכאורה הקובע איננו שם "יום טוב" אלא האם חול המועד הוא "מקרא קודש". בפסוקים בפרשת המועדות שבויקרא (כג) הדברים אינם ברורים לגמרי: מחד נאמר בפתיחת הפרשה וסיומה (פסוקים ב, ד, לז) שהמועדים האמורים בה הם "מקראי קודש". מאידך, מהפסוקים על חג המצות (פס' ז-ח) משמע שחול המועד אינו "מקרא קודש": "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (וכיוצא בזה שם לו-לז על סוכות ושמיני עצרת). אך בגמרא בחגיגה יח ע"א מפורש ש"חולו של מועד קרוי מקרא קדש", על פי הפסוקים המכלילים הנ"ל (מלבי"ם שמות יב, טז). וכך כותב הרמב"ם (הל' יום טוב פ"ז ה"א): "חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו 'שבתון' הואיל ונקרא 'מקרא קדש' והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשיית מלאכה". על פי זה הסיק בשו"ת 'קנין תורה בהלכה' (ח"ה סי' נ) שבדיעבד יוצאים ידי חובה בנוסח "בין קודש לקודש". ומה שחז"ל קבעו לברך "בין קודש לחול" הוא רק כדי שלא להשוותו ליום טוב ולגרום בכך זלזול ליום טוב, אבל אין פירוש הדבר שחז"ל רצו להדגיש בדווקא שיום זה הוא חול, ולכן אין זה בגדר "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות". ועיין בשו"ת עטרת פז (ח"א כרך א' או"ח סי' יד) שהאריך בעניין זה כדרכו בקודש, ומסקנתו כאמור, אך מטעם אחר, ואכמ"ל. לגבי המקרה ההפוך, מי שטעה ואמר ביום טוב שחל במוצ"ש "בין קודש לחול" במקום "בין קודש לקודש", הדעות חלוקות: בשמירת שבת כהלכתה (פס"ב סכ"א) כתב שצריך לחזור, משום שזהו שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכות. לעומתו, בחזון עובדיה (פסח, עמ' רעב) כתב שאינו צריך לחזור, משום שאמירה זו איננה טעות מוחלטת, כי באופן יחסי היום טוב הוא אכן חול לעומת השבת (והביא דוגמא לכך מבבא מציעא פד ע"ב: "כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול", על היחס בין רבי אלעזר ברבי שמעון לרבי יהודה הנשיא), וגם הזכיר באמצע הברכה "בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת". לענ"ד מסתבר שגם השש"כ פסל את ההבדלה בנוסח זה מפני שהכינוי ליום טוב "חול" הוא בגדר טעות, מה שאין כאן במקרה שלנו, שחול המועד כונה "קודש".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il