ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סתירה נוספת - שחרור עבד עברי | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ה אייר תשע"ד

סתירה נוספת - שחרור עבד עברי


הרב רפאל וסרטיל

שאלה:
לגבי דיני עבד-עברי נאמר בס’ הברית: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם ... וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמות כא,ב-ו).
ובדומה נאמר בס"ד: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ ... וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ: וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם" (דברים טו,יב-יז).
לעומת זאת בס"כ נאמר "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא כה,לא-מג). עד כה אין זכר לכך שעבד-עברי משתחרר לאחר 6 שנים, במקום זאת נאמר שמשתחרר בשנת היובל.
וראה ההמשך: "וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה: וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה: וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (שם,מד-מו). בקטע זה מודגש שעבד-עברי תמיד משתחרר ביובל, ואינו "עבד-עולם" (בניגוד לעבד-נכרי). מה שסותר את דין הרציעה שבס’ הברית וס"ד, שהעבד נרצע ונותר עבד לעולם.
בהמשך הדברים נאמר עוד "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר: אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ: אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל: וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ: אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ: וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ: כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ: וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,לט-נד). גם לפי המשתמע לכאורה מדברים אלו, אין העבד משתחרר אחרי 6 שנים, שכן גם אם נותרו לו "עוד רבות בשנים" עד היובל, אם לא גאלו אותו, נותר עבד עד היובל.


כיצד עונים כך?

בתודה

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "סתירה בתורה? האם מותר להקריב על מות בארץ או לא?"

תשובה:
לשואל שלום,

חז"ל אומרים (ירושלמי פאה פ"א, ה"א): "אמר רבי מנא: 'כי לא דבר רק הוא מכם', ואם הוא רק - מכם הוא. למה? שאין אתם יגיעין בתורה. 'כי הוא חייכם' - אימתי הוא חייכם? כשאתם יגיעים בו".

דברי תורתנו הקדושה שלמים בתכלית השלמות, וגם אם למראית עין נדמה לנו שישנה סתירה כזו או אחרת, החיסרון הוא בנו ולא חלילה בתורה, וסימן הוא שלא עייננו כראוי. וכעת לשאלתך אודות דיני העבדים:

דין הוא שעבד עברי יוצא לחרות בארבעה דברים: א. כעבור שש שנים מיום המכירה - אם מכרוהו בית דין, ואם מכר את עצמו - כעבור זמן המכירה; ב. בשנת היובל; ג. אם השיגה ידו לפדות את עצמו, מחלקים את סכום דמי ממכרו למניין השנים שנמכר, וגורע מן הכסף את דמי השנים שעבד, ומחזיר לאדונו את השאר ויוצא לחרות; ד. בשטר שחרור שהאדון כותב לו ונותנו בידו.

מה שנאמר בספר ויקרא (כה, א) "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ", הכוונה היא, לכל היותר עד שנת היובל, שכן שנת יובל משחררת גם אם העבד חפץ להישאר בעבדותו.

לעומתו, עבד כנעני, אין שנת יובל משחררת אתו, ועקרונית ניתן לשעבד אתו ללא הגבלה של זמן.

פסוקים מז-נה בספר ויקרא עוסקים בישראל שמכר את עצמו לגוי שגר בארץ ישראל והוא "גר תושב". במקרה זה חלה חובה על קרוביו לגאול אותו מן הגוי ולשחרר אותו מעבדותו. על מנת לשחררו מוטל על הקרובים לשלם לאדון הגוי את עלות העבד מיום גאולתו ועד שנת היובל, שכן גם עבד עברי שמכר את עצמו לגר תושב, חייב האדון להוציא אותו לחופשי בשנת היובל, כי האדון הגוי, בגלל היותו "גר תושב", הוא מחויב למשפט התורה שמונהג בארץ.

בברכה נאמנה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il